תרזה מיי – גם מנהיגה, גם פמיניסטית גם אל-הורית

ברוכות הבאות לעולם של מנהיגות נשית חדשה

תרזה מיי, ראשת הממשלה הנכנסת של בריטניה מסמנת מנהיגות חדשה בשלוש זירות משמעותיות: הזירה החברתית, הזירה הפמיניסטית והזירה האל-הורית.

מנהיגה חברתית

נאום הבכורה של תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה מטעם המפלגה השמרנית הוא אבן דרך המציינת משנה חברתית המקדמת זכויות של קבוצות מוחלשות על פני קבוצות פריבלגיות. מיי דיברה על הצורך להיאבק בחוסר צדק חברתי ולשפר את חייהם של החלשים. היא הבטיחה שממשלתה לא תובל על ידי אינטרסים של "קומץ פריבילגים" והתייחסה לצורך להעניק לאזרחים שליטה מרובה יותר.

בשעה שמיי ציינה את בקשתה לקדם אחדות חברתית היא הדגישה את שימת הלב להבדלים מעמדיים, מגדריים ואתניים תוך הכרה שהמצב בבריטניה כיום מייצר איפה ואיפה בין קהילות חברתיות שונות: "זה אומר להיאבק באי צדק שאם אתה נולד עני אתה תמות בממוצע תשע שנים לפני אחרים, אם אתה שחור מערכת החוק מתייחסת אליך באופן חמור יותר מאשר אם אתה לבן, אם אתה ממעמד הפועלים יש לך פחות סיכוי ללכת לאוניברסיטה… אם את אשה תרוויחי פחות מגבר, אם אתה צעיר יהיה לך יותר קשה לרכוש בית".

בחירתה של מיי היא אמירת לא לאליטה הישנה וחלק מתהליך כלל עולמי של בקשת שינוי, דבר שבולט במיוחד במערכת הבחירות בארה"ב. במקרה הזה שינוי משמעותי שמשמעו אינו הריסת המבנים החברתיים הקיימים, אלא שינוי סדרי העדיפיות ופעולה לתיקון חברתי כולל.

תרזה מיי וג'סטין גרינינג בכנס צעירות וצעירים למען שינוי

תרזה מיי וג'סטין גרינינג בכנס צעירות וצעירים למען שינוי חברתי

פמיניסטית

תרזה מיי היא בין המועדון המצומצם של נשים בצמרת הפוליטית המצהירות על עצמן כפמיניסטיות.  מיי וחברת בית הלורדים אן ג'נקין ייסדו במפלגה השמרנית את קבוצת women2win (נשים לניצחון) שפועלת לקידום נשים בפרלמנט. נצחונה הוא חלק מעבודה פמיניסטית מאומצת לאורך שנים. הצלחתן מתבטאת בבחירה של מיי, המצהירה על עצמה פמיניסטית, ומי שפעלה מייד עם היבחרותה לשיבוצן של נשים במשרות בכירות בממשלתה, כמו שרת הפנים החדשה אמבר רוד, שרת המשפטים הנכנסת ליז טוס וג'סטין גרינינג שרת החינוך.

אל-הורית

האל-הורות של תרזה הפכה לנושא על שולחן הדיונים לאחר שיריבתה, אנדראה לנדסום, שהסירה לבסוף את מועמדותה, טענה שבגלל שלה יש לה ילדים היא בעלת "עניין אמיתי במיוחד" בעתידה של בריטניה ומועמדת ראויה יותר. ברשימה נרחבת בסלונה כתבתי, כולל מניסיון אישי, מדוע בחירתה של מיי היא עוד הוכחה לכך שכוחן של נשים להנהיג ולהשפיע אינו קשור לעובדה אם יש או אין להן ילדים.

מה הלאה?

הבחירות הבאות שעל הפרק הן אלו המתקיימות בארה"ב – במקרה זה ההעדפה של קלינטון אינה קשורה רק בכך שהיא מנהיגה פמיניסטית שקולה ועתירת ניסיון אלא גם בהבנה של היתרון האנושי הכביר שיש לה על פני המתמודד השמרני – טראפמ.

לגבי ישראל, נראה שהדרך להבטיח ייצוג נשי הולם היא המשך הפעילות הפמיניסטית בחברה האזרחית ופעולה למען העדפה מתקנת שתקנוס מפלגות שלא יהיה בהן ייצוג ראוי של 50% נשים. הפער המגדרי דורש התייחסות רצינית ומתווה פעולה ברור לשינוי שיתרחש כבר בבחירות הבאות.

2 thoughts on “תרזה מיי – גם מנהיגה, גם פמיניסטית גם אל-הורית

  1. תרזה מיי היא הוכחה נוספת ליכולת המופלה של המפלגה השמרנית להתאים עצמה לנסיבות הכלכליות חברתיות בבריטניה. היא מזכירה מאד חריג אחר במאה ה19 בנימין ד'יזראלי שדגל ברפורמות חברתיות ובחקיקת רווחה למרות שהיה מנהיג המפלגה השמרנית ובכך תרם תרומה מכרעת להתחדשותה של המפלגה ששרדה ושגשגה בעוד יריבתה המתקדמת יותר כביכול ,המפלגה הליברלית חדלה למלא תפקיד משמעותי

השאר תגובה