בזכות העיניים היפות – המסלול המהיר של לפיד

מה גורם לנו לבחור בפוליטיקאי זה או אחר? האם זו משנה פוליטית ברורה, או אולי, לעיתים, יש שם משהו אחר לגמרי. קחו למשל את התיאור הבא, איזה פוליטיקאי לדעתכם הוא מבקש לתאר, ומדוע הוא מתעכב על תיאור חיצוני של מי שעיקר חשיבותו בתפיסה הכלכלית, החברתית והפוליטית שהוא מציג?

"הגבות השחורות העזות שלו יצרו ניגוד עם שיער הפלדה שהקרין כוח, כתפיו הענקיות ופניו השחומות שידרו בריאות"

מי שחשבו שמדובר ביאיר לפיד טעו. את הדברים כתב הביוגרף פרנסיס ראסל על וורן הרדינג, פוליטיקאי, לא אינטליגנטי במיוחד, שהצליח על פי מלקום גלדוול, על סמך מראהו החיצוני המרשים  בלבד – להבחר לנשיאות ארצות הברית ולכהן בין השנים 1921-1923.

סיפורו של הרדינג מהווה דוגמא בספרו של גלדוול (2005) על בחירה נמהרת על סמך קריטריון בלתי ראוי ומטעה של מראה חיצוני. את המחיר, אגב, שילם הציבור האמריקאי באחד הנשיאים הגרועים שידע מימיו.

השאלה היא אם דבר כגון זה יכול לקרות רק בפוליטיקה האמריקאית, או שגם כאן בישראל, איננו מחוסנים מפני מאחז העיניים של מראה גברי מצודד לצד משנה ציבורית עמומה. שאלה נוספת היא עם קריטריון תמוהה יכול להוות כרטיס כניסה במקומות בלתי צפויים נוספים.

מהו קריטריון ראוי לקידום אקדמי

לאחרונה יצא לי לשמוע אחד הפרופסורים שאשרו ללפיד לקפוץ לתואר השני ללא תואר ראשון שוטח את משנתו ב"הכל דיבורים" וטוען בלהט שלפיד הרשים את ועדת הקבלה בראיון שנערך עימו, בהישגיו "הספרותיים והעיתונאים" ובמכתבי ההמלצה שהביא.יאיר לפיד

אין ספק שמי שזכה לראיין שועי עולם בתוכנית ראיונות מסוכרת, ועיקר אומנותו ביכולתו להיות צ'ארמר, יצליח לגייס מכתב המלצה או שניים מאנשי שם, וגם ידע כיצד להתראיין. אלא שהעובדה שהועדה התרשמה מכתיבתו הספרותית של לפיד מעלה מספר הרהורים. קשה שלא לתהות איזה מספריו של לפיד הצליח לעשות רושם כה גדול על חברי הועדה; האם היתה זאת יצרית המופת הבינלאומית "האישה השניה", או אולי הספר שפותח את שנת הלימודים בחוג לספרות עברית ברחבי ישראל, "הראש הכפול"?

במחשבה נוספת, אולי היו אלו הגיגיו העיתונאיים של האיש שהצליח להרשים באופן כה ראוי לציון את הפרופסורים חברי הועדה, ולגרום להם להבין שמדובר בעילוי,  שאין צורך שיעשה – כאחד העם – את הדרך הארוכה ומלאת המהמורות, והאתגרים  שעושים סטודנטים שלא נולדו למשפחה מתוקשרת ומיוחסת, כדי להשלים תואר ראשון ולעבור לשני.

הגיגים נבחרים

ב. מיכאל, מעלה פן נוסף, בכשרונו של לפיד, הכותב לפרנסתו, ומתייחס ל"דיוקיו" בכתיבתו העיתונאית.

ראו גם

השארת תגובה