דיבורו הא-פוליטי של מזג האויר

לפני כמה ימים כתבה ליאן בפייסבוק שמי שתמצא לה משהו שהוא רק פרטי ואינו פוליטי תוזמן לארוחת ערב לאור נרות. ההזמנה הזאת יצרה קרוב למאה תגובות וגרמה לי לחשוב על מה בחיי ובכלל אינו פוליטי, אם זה טוב שיהיה דבר מה שאינו פוליטי, ואם אפשר שיהיה ולו אי קטן של שלווה מהפוליטי. בסופו של דבר כתבתי לליאן שהקשר בין אישה לאלוהיה אינו פוליטי. לא ראיתי אם הגיבה, אולי כי חששתי שאזכה בהצעה המוזרה שלה, ואולי כי פשוט הדיון היה כל כך עמוס שלא מצאתי איפה בכלל הגבתי, ואם יש התייחסות.

המשכתי לחשוב על הנושא הזה, שהינו אחד מעמודי התווך עליהן נשענת התודעה הבוגרת.

לקח לי זמן להבין את הפוליטיקה הסמויה של הדברים, כל פעם חשפתי נדבך אחר נדבך. תחילה, באמצעות ספר נפלא שמצאתי יום אחד על מכונת הכביסה במרתף הבנין שבו גרנו. ספר שחיכה לי כמה ימים – ובסוף, בפעם השניה שירדתי לעשות כביסה, אמצתי אותו לאחר שהבנתי שאף אחד אחר אינו לוקח אותו. היה כתוב שם על הפוליטיקה הסמויה של היחסים, על האופן שבו מישהו מוריד בערכו של אדם אחר כדי להרגיש טוב עם עצמו.

איך לא ידעתי את זה קודם? איך לא הבנתי. כך הבנתי את הפוליטיקה של הדיכוי שלי עם בן זוגי לשעבר. צעד חשוב בדרך לפירוד שלי ממנו. עם השנים נחשפו עוד ועוד מבנים של פוליטיקה חברתית: בקורס על פוסט קולוניאליזם, בעיון בספרים על היברידיות, באמצעות קריאת הטקסטים על מה להיות אישה מזרחית לספר שערכתי. כך הפכתי לאישה פוליטית. שכותבת פוליטיקה, ומסוגלת לראות את הפוליטי במעשים והאירועים הקטנים של היומיום.

שאלה קטנה נותרה בלתי פתורה: מה נשאר לי מכל זאת? איפה נמצא המקום האישי? זה שאינו תוצר של כוח, היררכיה, מבנים חברתיים סמויים מהעין, של הבניות, ומערכי יחסים. האם יש מקום תודעה ולו גם קטן שכולו פרטי? האם יש מקום שאפשר לשים שלט קטן עם שמי ביני לבין המקום. גן עדן שאין בו מרות, כוח, שליטה, תחרות, מתמטיקה מורכבת של יחסים?

ההצעה של ארנה לכתוב על מזג האויר זמנה לי אפשרות לבחון אותם בראי זה. האם מזג האויר פוליטי? או שאולי מצאתי את השוויץ הישנה, כשעוד האמינו שיש אפשרות ניטרלית להשאר מחוץ למשחק הפוליטי.

מזג האויר הוא דבר שאני יכולה להגיד שאני מבינה בו מעט, לפחות באופן מסוים. אני יכולה בדרך כלל, לפחות בפעמים שניסיתי, לדעת אם ירד גשם, לחזות חורף מאוד גשום, להרגיש בסופה מתקרבת.

אי האיכפתיות של מערכת האקלים כלפינו הופכת אותה למרחב א-פוליטי בחוסר האנושיות שבה. היא משפיעה עלינו כמובן, כאותו פרפר שבהינף כנף יביא את סופת הגשם, ועדין יש בה אצילות של חוסר הבחנה, שיש הרואים בו אכזריות. אני טוענת אחרת. זה לא שמזג האויר אינו רואה אותנו אלא שאנו לא ממש רואים אותו.

כמי שחיה שנים רבות בגלות פוליטית מתוך חוסר יכולת לתקשר ולהבין את המערך החברתי למדתי להכיר את מזג האויר, או כפי שתיארה זאת חברה שלי לעשות קסמים על פני המים. עבורי מזג האויר הוא מקום בו שוכן אלוהים. עולם האויר השקוף, פרודותיו של אור רך, טיפות גשם זולגות, רעמים רועמים ממרחק – כל אלו מתחברים ליכולת ראיית המרחב הרוחני המדבר בשפתנו האחרת.

עם השנים תודעתי התרחבה למדתי לדבר את הפוליטי וחזרתי למערך החברתי, בזכות היכולת לקרוא לדיכוי שלי ושל חברותי וחברי לקבוצות השייכות בשמו. עדיין יש ימים שאני נזכרת. מרחבי האור כמו קוראים לי. מזכירים לי את מעשי הקסם הישנים שלי. אני מתגעגעת למזג האויר. לאור. לקיום, שבמובן מסוים ניתן לקרוא לו, א-פוליטי.

4 thoughts on “דיבורו הא-פוליטי של מזג האויר

  1. כל כך יפה מה שכתבת.

    ולא יודעת למה תמיד יוצא לי להיות זאת שכאילו כופרת בדברים, וממש לא רוצה לקלקל לך את המקום הא-פוליטי… אבל אני אגיד לך מה אני חושבת על מזג אוויר.

    כשיורד גשם או שלג וקר אני חושבת על מי שאין לו בית, וקר לו או אפילו מקפח חייו, או מי שמתקשה להגיע לעבודה שלה כשהכבישים מוצפים, וזו עבודה שהיא כל כך תלויה בה… אני חושבת על אוויר ומים כדברים שאנו מקבלים כאילו הם מובנים מאליהם, אבל אנחנו מכלים אותם בהתנהגות האנושית שלנו ומזהמים אותם, גובים עליהם כסף ומנהלים מלחמות מים, ואז זה שוב נהיה נורא פוליטי. אני חושבת על התחממות גלובלית, ועל איך שמי שיש לו בית רעוע יותר ופחות ביטוח הכי סובל בהוריקנים/שטפונות/צונמים.

    אז בטח מזג האוויר לא רואה אותנו… אבל אני ממש רואה אותו.

  2. כן נכון, בפרויקט אקו-פמיניזם עסקתי בקשר בין ניצול הסביבה לניצול נשים ואוכלוסיות מוחלשות, בהקשר של ההבניות התרבותיות שמבוססות על דיכוי.

    עדיין, אני סבורה כי יש לעיתים בהתבוננות בטבע שהות זמנית מהפוליטיקה של הסדר החברתי.

  3. אני מצאתי אי של א-פוליטיות ביחסיי עם ילדיי הקטנים. ההורות היא מאוד פוליטית, ההתמודדות עם הנחלת שפה פטריארכלית ומדירה לילד ולילדה היא קשה ומאתגרת בכל יום מחדש ומחדדת את התודעה לקצוות שלא ידעתי קודם לכן (במיוחד עם בת), אבל ביני לבינם, ביחסים בינינו, לא שוויוניים ככל שיהיו, יש אי קטן של קיום א-פוליטי, יש טוהר ואור ומעשי קסם כפי שכתבת, שפה אחרת. 

השארת תגובה