לגדר את הדעת

רשימה זאת אודות חווית הלימודי המרתקת בלימודי המגדר מהווה תגובה לנייר עמדה שכתב סטודנט המבקש לערער על אופי לימודי המגדר בבר אילן, תוך הכלה של תפיסת עולם קפיטליסטית, של רווח והפסד כספי, על מעוז הדעת של לימודים אקדמיים, מתוך סברה כי אין זכות קיום לדיסציפלינה לימודית שאינה נושאת רווח ואינה מקיימת לימודים "לשם שמיים". אם אלו הסיבות לבקר את התוכנית ללימודי מגדר, אפשר רק לשבח את המקום ואת המרצות המלמדות במסגרת החוג.

על מה מלין נייר העמדה?

התלונה שבנייר העמדה כפולה, וקשורה לרווחיות ולתוכן הלימוד. על פי נייר העמדה לא רק שלימודי מגדר אינם רווחיים למדינה, שומו שמיים, הם מעודדים שינוי חברתי של ממש: "תחום לימודי המגדר ייחודי מאד בהיבט זה: מצד אחד הוא אינו מכשיר אנשי מקצוע בתחום, ואף אינו רווחי עבור המוסדות האקדמיים כלל ועיקר  מצד שני הוא איננו תחום לימודים שנועד לצבור ידע 'לשם שמים', אלא מכוון ביותר לשינוי חברתי בהיבטים המגדריים של החברה והתרבות, ולמעשה – לשנות מדיניות ציבורית". במילים אחרות, הכותב מלין כי "על פי תפיסת העולם הפמיניסטית, המהווה את אבן היסוד ללימודי המגדר, לימודים אלה מכוונים שינוי חברתי ותיקון עוולות" וכל זאת על ידי "תכנית מתוקצבת על-ידי המדינה".

בניגוד לנייר העמדה, אני סבורה שהתוכנית ללימודי מגדר בבר אילן שייסדה דפנה יזרעאלי היא תוכנית לתפארת. תוכנית המבורכת בסגל מעולה, קורסים ומערכי לימוד המעניקים כלים לחשיבה מחודשת, ביקורתית, אמיצה וחתרנית על המציאות.

יכולת זאת לכונן חשיבה פוליטית המאפשרת לחשוף הבניות חברתיות שכיחות ולחשוב מחדש על מיקומים ומשמעויות מגדריות, מהווה אבן יסוד של לימוד אקדמי ראוי, כזה שאינו נותר במגרה אלא ניתן להשתמש בו כדי לייצר תפיסת עולם אישית ולפעול למען תיקון חברתי.

במציאות שבה לעיתים קרובות מסלולי הקניית הידע עצמם, כמו גם הקנון הלימודי נגועים בוירוסים מחשבתיים: הבניות ודעות קדומות הפועלות כנגד המחזיקים בהם וכנגד ערכים של שוויון בצדק במערך החברתי הקיים, גילוי של תוכנית לימוד המאפשרת מבט מחודש על המבנים התרבותיים והחברתיים המעצבים את המציאות מהווה אוצר יקר ערך.

תהליך החשיפה וההתנגדות לסטריאוטיפים, המסמנים ומחלישים יחידים וקבוצות, איננו דבר של מה בכך, באשר הוא מאפשר נקודת מבט מועצמת המשמרת את הנשי ופועלת לחיזוק יכולת הפעולה בעולם.

ברחבי הארץ יש תריסר חוגים ותוכניות למגדר, ויש הרואים בהם את חוד החנית של לימודי הרוח. מתוך תוכניות וחוגים כגון אלו יצאו יוצרות וכותבות בעלות שם, ומנהיגות חברתיות הפועלות למען צדק חברתי. הבקשה לעצור את התהליך הזה או לפקח עליו היא בקשה לסייג את החשיבה החופשית, להגביל את הידע ולשמר את הסדר הישן.

לימודי מגדר מהווים אופק של תקווה. אחת מהתופעות החשובות המתרחשות באקדמיה ובתיכונים – תופעה שכוחה ביכולת לעודד חשיבה מעמיקה שאינה מנותקת מהמציאות אלא מאפשרת לקרוא את המתרחש בהיבטים מגדריים, תרבותיים וחברתיים של כוח ופוליטקה.

7 thoughts on “לגדר את הדעת

  1. קראתי את נייר העמדה שכתב יפתח שילנוי ואינני מוצא כל קשר בין תגובתך לעמדתו.

    במבוא בו הוא סוקר את רקע ומיקום לימודי המגדר הוא מציין עובדתית שמדובר במקצוע שאינו נושא רווחים לאוניברסיטה, ואינו מציין זאת כביקרות ואף לא כביקורת סמוייה אלא כעובדה, ומבין השורות אני מתרשם שכעובדה חיובית.
    לא ברור לי איך הגעת למסקנה שהוא מבקר את לימודי המגדר בשל היותם לא ריווחיים או בשל התיימרותם להוביל לשינוי חברתי.
    הדברים מופיעים בפרק המבוא, החל מהפסקה המתחילה במילים "לימודי המגדר כלולים בדרך-כלל בפקולטות למדעי הרוח או החברה".
    אני קורא שוב את דבריו ואת מה שאת כתבת בפסקה הראשונה ומשתומם: את מייחסת לו טענות שהוא לא העלה.

    הביקורת שלו מתייחסת לשם "לימודי מגדר" וליחס כלפי גברים (למיטב הבנתי ובניסוח שלי.

  2. אם נושא הרווחיות כל כך משני לטקסט מדוע הוא חוזר עליו שוב ושוב בפסקאות שונות:
    1. "לימודי המגדר כלולים בדרך-כלל בפקולטות למדעי הרוח או החברה, דבר שהופך אותם ל"בלתי רווחיים" עבור האוניברסיטאות"
    2. "תחום לימודי המגדר ייחודי מאד בהיבט זה: מצד אחד הוא אינו מכשיר אנשי מקצוע בתחום, ואף אינו רווחי עבור המוסדות האקדמיים כלל ועיקר מצד שני הוא איננו תחום לימודים שנועד לצבור ידע 'לשם שמים', אלא מכוון ביותר לשינוי חברתי בהיבטים המגדריים של החברה והתרבות, ולמעשה – לשנות מדיניות ציבורית".
    3. "על פי תפיסת העולם הפמיניסטית, המהווה את אבן היסוד ללימודי המגדר, לימודים אלה מכוונים שינוי חברתי ותיקון עוולות" וכל זאת על ידי "תכנית מתוקצבת על-ידי המדינה".
    4. "כאמור, לימודי המגדר אינם תחום "כלכלי" עבור האוניברסיטאות"
    5. "באופן מובנה, ופרדוכסלי במידה רבה, המערכת הציבורית – דרך המל"ג – מממנת תכנית לימודים אשר מטרתה לשנות דפוסי התנהגות בסיסיים "
    6. "רואה את עצמו באופן בסיסי ומהותי כאחראי לערוך שינוי חברתי במערכת המממנת אותו"
    7. "הדבר דומה במידת-מה למערכת החינוך העצמאית של הזרמים החרדיים בישראל – גם כאן מדובר במערכת המתוקצבת על ידי מערכת המדינה"
    ועוד ועוד…
    נייר העמדה מייצר הקבלה בין אי ריווחיות המוסד, הרצון שהוא מציג כמעט כשערורייתי לבקר את הממסד והצורך לפקח על התוכנית.

  3. קראתי את נייר העמדה.
    להבנתי יש בו ביקורת כפולה.
    הראשונה, עליה עמדת ופסלת בצדק, נושאת הטיעון הכלכלי (המסוכן) ואין לי צורך להוסיף.
    בביקורת השניה יש נקודה הראויה לתשומת לב. לדעתי אכן ראוי לייצר מנגנונים שיקרבו גברים לתוך הנושא, כי האינטרס משותף. אני לא משוכנע שנעשה די בעניין אם כי הידע שלי הוא "קצת" ישן ומת"א.
    כמובן שכל הקשקוש על קוד אתי או שינוי תכני הלימוד המופיעים ב"המלצותיו" מעידים בעיקר על הכותב והאינטרסים שלו ומצטרפים לרישא של דבריו.

  4. שי,
    הלוואי והייתה יותר התעניינות גברית. שהרי לצד ההבניה המחפצנת נשים קיימות הבניות גבריות שגובות מחיר יקר.
    מסכימה איתך לחלוטין שהאינטרס משותף, ומבחינתי היה אידיאלי אם הייתה תוכנית לימודים החל מבית הספר היסודי בעניין זה…

  5. הגברים להבנתי (אולי היום צעירים פחות) חשים איום אל מול הכוח הנשי הנוצר בלימודים מעין אלו. "נייר העמדה" הנ"ל משקף את זה היטב אצל מי שמעיד על עצמו כבוגר של תכנית לימודים כזו.
    ראיתי בזמנו תגובות "גבריות" לנושא והן היו מהולות בפחד, לא בפתיחות.
    לכן, לדעתי, כאסטרטגיה נדרשת פעולה אקטיבית להגברת ההתעניינות והשיתוף הגברי. לא שיש לי תכנית פעולה, אבל אכן משלב מוקדם ככל האפשר אפילו בגן הפעוטות אפשר לחנך. זה גם הזמן בו ניתן לעצב ולהשפיע. לאוניברסיטה מגיעים כבר מעוצבים מדי.

  6. מסכימה איתך, יחד עם זאת הצעד הראשון הוא להבנתי עדיין שחרורן של הנשים, ואנחנו עדיין לא שם, ממש לא.
    היה חשוב לי להתמודד אל מול נייר עמדה כגון מאחר והוא יכול לחבל בתהליך חשוב זה של שחרור כבלי המחשבה בדרך לחברה ערכית יותר ולצדק חברתי כולל.

    מסכימה גם שגיל הגן מהווה זמן טוב להתחיל חינוך מגדרי… יחד עם זאת יש מערכות עצומות שאי אפשר לבטל אותן כמו סרטים, משחקי מחשב, צעצועים, ציורים, מוזיאונים, וספרים, בהם יצירות מופת המציגות את נקודת המבט המחפצנת כטבעית. הניסיון לשנות ולהגיע למצב בריא יותר נתפס לעיתים כלא טבעי ומסוכן, וצריך המון המון כוח לעשות את המעבר.

השארת תגובה