דמעות של ילד גזזת

"לא רק בישראל" מכריזה כותרת בעמוד 10 של עיתון הארץ המתייחסת למחקר שערכה פרופסור שפרה שורץ ומתמקד, כפי שעולה מהכתוב, בעובדה כי לא רק בישראל טופלו ילדים בהקרנות נגד גזזת. המאמר, אותו כתב ליאור פרידמן, משתמש באצטלה מדעית  מגמתית המבקשת לערער על  הלגיטימיות של קולות המחאה של יוצאי ארצות האסלאם שבגרו ונלחמו נגד העוול שנגרם להם בהקרנות.

לשם כך מגייסת שורץ רופאים מצרפת. הם לדבריה, " אינם מבינים את הסערה שהקרנות חולי הגזזת עוררו בישראל. בצרפת איש לא תבע את המדינה. גם לא בסקנדינוויה ובפורטוגל, שם טופלו ילדים רבים בהקרנות נגד גזזת. …

מעניין אם גם במקומות אותם מציינת שורץ הטיפולים כוונו לאוכלוסיה מסוימת: יצרו סימון והפרדה. אם גם בהם הטיפול בילדים אופיין באכזריות יתר.

הפעם הראשונה ששמעתי מקרוב משפחתי היקר י. על ההקרנות שעבר הייתה גם אחת הפעמים היחידות בה ראיתי אותו בוכה. הם היו שלושה, הוא ושני אחיו, שסומנו מבני כיתתם והתבקשו להגיע להדסה. ילדים בני כיתות א', ב', ו-ג' שהיו בריאים לגמרי ואהודים בכיתתם. ילדים עניים אלו הלכו ברגל לבית החולים הדסה מרחק שעה מביתם. ההליך שהם עברו נעדר שמץ של רחמים. י מספר לי כי מחלפות ראשם גולחו. קולו רועד כשהוא מספר שפאות לחייהם הוסרו בדבק נגרים. פניו מתעוותים כאשר הוא מדגים בידיו על פניו את האקט הכואב.

לבד, ללא הורה תומך, ללא יד מלטפת ומעט חמלה. י. זוכר את ההתייחסות של האחיות אליהם כגסה וכואבת. הם נתבקשו לעמוד חצי שעה בלי לזוז. ולחזור לעוד טיפולים. המשחה שנמרחה על הראש הסריחה. מעליה הושם נייר פרגמנט. היה חם. ריח המשחה ילווה אותם גם כשיחזרו לכיתה ויגרום לכולם להתרחק מהם. כך במשך שלושה חודשים. קולו של י. רועד. הזיכרון קשה לו גם עכשיו, שנים על גבי שנים אחר כך. המילים "משפיל" ו"מבזה" חוזרות שוב ושוב. בת זוגתו, היושבת לצידו, מבקשת ממני לחדול מלשאול.

המסגור של הארץ את נושא הגזזת, בדומה להתייחסות להטרדות המיניות, מתמקד בעניין הכספי. יש בכתבה מעין טרוניה לקורבנות שכאילו הרוויחו מהזוועה שעברו: רובריקה בעלת הכותרת: "בעקבות הגזזת: קרוב ל- 4000 מקבלי קצבה" עוסקת בכך שמערכת הבריאות משלמת פיצויים לקורבנות ההקרנות. תנוח דעתם; במקרה של י., שהפך בגיל צעיר לקירח ומאוחר יותר חלה בסרטן, לא הוענק כול פיצוי ממשרד הבריאות. ההקרנות שעבר התרחשו בחסות הציונות טרם קום המדינה.

הבעיה במחקר של שורץ ובכתבה בעקבותיו שהם מזגזגים בין האוניברסאלי לפרטיקולארי, באופן מגמתי. כך שמצד אחד המחקר והכתבה מייצרים תבנית של אירוע אוניברסאלי, המאפשר להפנות אצבע מאשימה לקורבנות:

בניגוד לסערה הציבורית שהתחוללה בישראל בעקבות הטיפול בהקרנות בחולי הגזזת, במדינות אחרות שבהן ניתן הטיפול הזה לא נשמעו טענות נגד "ממסד רפואי אטום". זה היה הטיפול המקובל באותן השנים, מסבירה שורץ. לזה נוספה ההתייחסות לרופא, שהיתה אופיינית לתקופה, כאל אדם שאי אפשר לערער על החלטותיו.

בפרספקטיבה עכשווית, אומרת שורץ, אפשר לבקר את ההתייחסות למחלה, אבל באותה תקופה היא היתה חלק מהתרבות הרפואית בעולם. היא מציעה להיזהר כשמותחים ביקורת על הרפואה בתקופה שבה המושג "זכויות החולה" עוד לא היה קיים.

מצד שני, דווקא האשמה זאת, המופנית לקהל מובחן של יוצאי ארצות האסלאם, מחדדות את הלקונה המחקרית: חוסר ההתייחסות להבחנה האתנית מעמדית שהתרחשה בישראל. סלקציה זאת הפכה את מה שקרה בארץ לשונה מאוד ממה שהתרחש במקומות אחרים בעולם. גם ההשוואה להקרנות שנערכו לילדים כטיפול נגד פצעי בגרות בארצות הברית, מפתיעה שכן בישראל, חלק ניכר מהילדים המסומנים שעברו הקרנות – כמו י. ואחיו – לא היו חולים כלל.

באופן אירוני, כותרת אחרת בעיתון, העוסקת בפרקטיקה אחרת של הפרדה על רקע אתני: "אדולף אייכמן אחרי המלחמה: חבל שלא הרגנו עוד יהודים"  מעלה תהיה אם במקום אחר בעולם מתקיים שיח על גובה הפיצוי, ועל כך שרצח המוני היה מנהג שכיח.

15 thoughts on “דמעות של ילד גזזת

  1. באתר מאהל נודד יש מאמר על ילדי הגזזת ובנוסף הסיפור האישי והחוויתי כילד ובנוסף שלושת אחיי ואחותי הגדולה קיבלו פיצוי שתיים נפטרו מסרטן אחותי מטופלת בהקרנות אני היחדי שלא מוכן להכיר בפיצויים נאצים פושעים

    1. הי ראובן,
      מצטערת מאוד לשמוע שנאלצת לעבור את החוויה הזאת. האם תוכל לשים קישור למאמר במאהל נודד?

  2. הזדמן לי להכיר את פרופ' שפרה שוורץ בתקופת לימודי באונ' בן גוריון. התרשמתי שהיא חוקרת הוגנת, ולכן הייתי מציע לנסות ולהשיג את המאמר המלא שלה ולא להסתפק במספר הנקודות שהוצגו בעיתון בתור תמצית המאמר. אינני יודע אם היא התייחסה במאמרה לסוגייה העדתית הברורה הקיימת פה, אבל שווה לבדוק ולא להניח שמה שמופיע בעיתון הוא חזות הכל.

    1. הי אריק,
      אשמח לקרוא את המאמר המלא, אם יתאפשר. התייחסתי לציטוטים שעלו מהמאמר. אגב, האם השם הוא שורץ כפי שמופיע בהארץ או שוורץ?

      1. חיפשתי בגוגל ומצאתי מאמר המתייחס לנושא באתר ההסתדרות הרפואית הישראלית. אינני יודע אם זהו המאמר אליו התייחסה הידיעה ב"הארץ" משום שהוא פורסם ב- 2008.

        בכל אופן קראתי אותו כעת ואכן מוצג שם בהרחבה מבצע חיסול הגזזת שבוצע בקהילות היהודיות של מזרח אירופה בשנות ה- 20 של המאה הקודמת. יש גם סקירה קצרה של המבצעים שנערכו בקהילות היהודיות בצפון אפריקה, ולאחר מכן בישראל עצמה בקרב יוצאי צפון אפריקה, בשנות ה- 50, ובסיום המאמר מופיע המשפט הבא:

        "ייתכן ולו הניסיון המזרח אירופאי של שנות העשרים היה
        נושא מוכר וידוע בציבוריות הישראלית וגם בקרב אנשי המקצוע, חלק מהקונפליקט החברתי שהתעורר בישראל שנים לאחר מכן לא היה מתרחש, והבחינה החברתית של הסוגיה הייתה מתקבלת כחלק מהרצף ההיסטורי של הפעילות הנמרצת בתחום בריאות הציבור של אִרגוני בריאות יהודיים. סיפור הטיפול בגזזת על ידי אזע מעלה בנוסף את נושא הבטיחות לטווח ארוך, לעיתים שנים, בטיפולים חדישים הנחשבים כ־State of the art בזמנם והצורך במעקב מתמשך. לולא הושמדה מרבית אוכלוסיית המטופלים בעת המלחמה, קרוב לוודאי שתופעת ריבוי הגידולים במוח בקרב אלו שהוקרנו הייתה עולה וצפה כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים."

        1. קראתי מאוד מעניין, אולם עדיין אין מענה לתופעה של סימון והפרדה ולכך שבארץ למעשה התבצע ניסוי על ילדים בריאים שהופרדו מחבריהם.

  3. היי שלומית,
    אהבתי מאוד את המאמר.

    בתור היועץ המשפטי של העמותה למען נפגעי גזזת, ובתור עורך דין מוביל בתחום אני פוגש ביום יום נפגעים וקורבנות של טיפולי ההקרנות נגד מחלת הגזזת בשנות ה 50.

    רבים מהנפגעים אשר חוו טראומה קשה ביותר של "קריעה" מהמשפחה והובלה כצאן המובל לטבח אינם זוכיל כלל להכרה ופיצוי מהמדינה.

    בידי המדינה רישומים של חלק הנפגעים אשר עברו את הטיפולים בהקרנות (רשימת מודן), המדינה מכה חטא על פשע כאשר אינה טורחת ליידע את הנפגעים אשר עברו את ההקרנות נגד מחלת הגגזת כי הם בקבוצת סיכון עליהם להיבדק בתדירות גבוהה יותר.

    כמו כן, קיימים רישומים במרוקו של הנפגעים שעברו את הטיפולים בקזבלנקה וערים נוספות, אך שוב..
    המדינה לא עושה די על מנת לתת פיתרון אמיתי.

  4. אני מנסה להבין על מה הטרוניה כלפי המדינה, חוץ מסוגיית הפיצויים:
    1. האם הטיפול שניתן כדברייך לאנשים בריאים נעשה מתוך סאדיזם? מתוך רצון לסכן את חייהם בהקרנות? בטעות?
    2. האם העובדה שהטיפול נעשה רק למזרחיים (כדברייך) היא מפני שלאשכנזים הוצעו טיפולים יקרים, יעילים, ואנושיים יותר? מפני שהאשכנזים לא חלו בגזזת?

    1. שלום גרי,
      הטרוניה, לפחות במאמר הזה, אינה כלפי המדינה. הטרוניה היא כלפי האופן בו האטימות ממשיכה היום כפי שעולה מהמחקר ומהכתבה. כלפי האופן בו נעשה שימוש בכלים מחקריים ואצטלה אינטלקטואלית להחניק את הזעקה האנושית שמובלעת – אם בכלל נוכחת – במאמר.
      נעשה עוול, כלפי קהל ילדים מובחן וסלקטיבי מבחינה מעמדית ואתנית, שהשפיע על חיי אנשים באופן קטלני וטראומטי. חוסר ההכרה במאפיינים הספציפיים של מאפייני הניסוי בארץ, והרצון להתנער ממה שקרה גם היום מקוממים.

  5. הי שלומית
    כמה הערות לרשימתך .
    לידיעתך :
    סרט "דוקומנטרי" על הפרשה בשם "ילדי הגזזת" הופק בשנת 2003 על ידי מרכז תקשורת דימונה והבמאים אשר נחמיאס ודוד בלחסן, שטען שהייתה מזימת קונספירציה נגד יהודי מרוקו עם ההקרנות האלו מוכחש כיום בידי יוצרי הסרט הבמאים אשר נחמיאס ודוד בלחסן ששוב אינם עומדים מאחורי סרטם ומסתייגים ממנו. ( הצהרה ברורה בעניין הזה יש כאן :http://www.marocmoreshet.com/index.php?showtopic=2551) בכנס אקדמאי באוניברסיטת ירושלים על נפגעי הגזזת ( http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=3679) הצהיר הבמאי דוד בלחסן :" לו הדבר היה בידי, הייתי מוחק את הסרט הזה,"( עדות על כך יש בתגובה של עד שמיעה נפגע הקרנת הגזזת אלי פילו כאן http://www.notes.co.il/eshed/66373.asp?p=0)
    לידיעתך ,ישנם עדויות רבות של אנשים ממוצא אירופאי מרכז וזרח שעברו גם הם את ההקרנות בארץ ואני יכול לתת לך הפניות אם תרצי.

    את מוזמנת לעהסתכל בדיון הנרחב המקיף והרציני בנושא הזה בתגובות כאן
    מה באמת קרה בואדי סאליב
    http://no666.wordpress.com/2010/04/02/%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%95%d7%90%d7%93%d7%99-%d7%a1%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%91/
    שבו השתתף המשורר גיורא לשם ז"ל האיש שביצע את הניתוח הסטטיסטי של תיקי האנמשים שעברו את ההקרנות והוא נתן לראשונה עדות ברורה על כמה אנשים עברו את ההקרנות ( לא יותר מעשרים אלף איש ורק חלקם ממוצא מזרח תיכוני ).

  6. בידי המדינה רישומים של חלק הנפגעים אשר עברו את הטיפולים בהקרנות (רשימת מודן), המדינה מכה חטא על פשע כאשר אינה טורחת ליידע את הנפגעים אשר עברו את ההקרנות נגד מחלת הגגזת כי הם בקבוצת סיכון עליהם להיבדק בתדירות גבוהה יותר.

    כמו כן, קיימים רישומים במרוקו של הנפגעים שעברו את הטיפולים בקזבלנקה וערים נוספות, אך שוב..
    המדינה לא עושה די על מנת לתת פיתרון אמיתי

    כך הגיב עורך דין יריב.

    והשאלות שלי הן :

    היכן הרישומים הללו נמצאים, והאם ניתן לעיין בהם.

    רישומים במרוקו, היכן ניתן למצוא – תשובה – אין דבר כזה, לא ניתן לקבל דבר מהרישומים של המטופלים, וביניהם אנוכי אלי אפילו, אחותי ואחי. אין רישומים, ואם הם נצמצאים, שמורים במה במרתפי הארכיונים של מדינת ישראל.

    רב הנעלם על הנגלה בכל מה שקשור לנושא הגזזת, והסיבות ידועות.

    לאחרונה סייעתי בידי שני צוותים של סטודנטים לתקשורת, אני ממליץ לפנות אליהם על מנת לקבל את תגובתם, ולשאול שאלה פשוטה.

    בכמה חומות בלתי עבירות הם נתקלים בדרכם לייצור כתבה תמימה על נושא הגזזזת, לצערי לא ניתן לחקור היום את הנושא לעומקו, וגם אלה שכבר עשו משהו, מתנערים היום מכל דבר שכבר עשו בעבר, והמבין יבין.

    שבת שלום

    נ.ב

    מישהו שאל מה קורה עם דור ההמשך של ה " מטופלים " , אז גם להם ישנן תופעות לוואי היום, זהו נושא שחייבים לחקור אותו לעומק.

    שבת שלום

    אלי פילו

  7. המסגור של הארץ את נושא הגזזת, בדומה להתייחסות להטרדות המיניות, מתמקד בעניין הכספי כך כתבה שלומית

    ברשותך, איני מקבל בכלל את הטענה הזו בכלל, נושא השתיקה של מדינת ישראל בנושא הגזזת, הינו מעבר לנושא הכספי.

    את אי התשלום עושים בהצלחה רבה, אלה שבביתן המקולל, על שמו של ד"ר שיבא, ובושה למדינת ישראל שבית חולים גדול זה קרוי על שמו, עיינו בפרוטוקולים של דיונים ב " מוסד לתיאום " בנושא עליית יהדות צפון אפריקה, ותיווכחו, שהאדם דחף, ועשה הכל למען עצירת העלייה של יהודי צפון אפריקה, ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד

    אני פשוט מלכתוב על זה כמעט כל יום

  8. אלי, אנחנו מסכימים שנושא זה הוא הרבה מעבר לעניין הכספי, אותו מציג הארץ כעיקר – לכך כיוונתי בדברי. אני סבורה שמעבר לנזק הבריאותי קיים גם נזק נפשי עצום. כשאני נזכרת בעדות האישית ששמעתי – בדמעות שראיתי, בגודל ההשפלה שהיתה כרוכה "בטיפול", עולה בדעתי שיש חשיבות להתייחסות גם לכך.

  9. בוקר טוב שלומית !

    הנזק הנפשי קיים, גם קיים. ביום עיון באוניברסית ירושלים לפני כשלוש שנים נתבקשתי, על ידי המארגנים, תחת הכותרת " עדות אישית " לספר את אשר קרה במרוקו מבעת הטיפולים.

    כל אימת שאני חוזר על הסיפור הזה, אני מתמלא דמעות שוב ושוב, וכך קרה, בעזרה לסטונדטים ממכלת ספיר, מאוניברסיטת תל אביב, ועוד הרבה.

    אך מה לעשות אנו חיים במדינה, שמי שלא צועק, ולעתים משתמש באלימות, במידתיות, לא מקבל לא דבר ולא חצי דבר.

    הביתן בתל השומר, אני מתעקש לקרוא לזה כך, ולא על שמו של הגזען הגדול, שיב"א, הביתן הזה דואג יפה מאוד " לטפל " בפיצויים. שאלו את אלי שחר על אחוזי הפונים אשר מקבלים פיצוי, שאלו את אלי שחר מדוע אין אף רופא מרוקאי או חבר ועדה שדובר ערבית מרוקאית, למען אלו שאינם שולטים בשפה, סביר להניח שסודות האטום של מדינת ישראל יתגלו הרבה לפני הנתונים הללו.

    אם כולנו מסכימים שהנזק הנפשי, קיים, האם מדינת ישראל תוכל לפצות על פשעיה גם במקרים אלה. אני שואל וגם עונה, לא, באלף רבתי, מדינת ישראל לעולם לא תודה שבוצעו טיפולים באקראי, בצורה רשלנית, לא על ידי מומחים לרנטגן, ואני מדבר מניסיוני במרוקו.

    מי יפצה ילד בן שבע כ-10 שלא הלך לבית הספר בשל הטיפולים הללו, הפסדתי שנה, נשארתי כיתה, מי יפצה אותי על התעללות של ילדים אכזריים ברחוב, בילד קירח, עם תחבושת על הראש ועוד ועוד.

    מדינת ישראל הינה מדינה גזענית ברמ"ח איבריה, למגדול ועד קטון ( דוד בן גוריון ) לא היינו רצויים כאן, ואני סמוך ובטוח שאיננו רצויים גם כיום.

    אך, אין לנו אלא להלין על עצמנו ועל " חברינו " בממשלה ובכנסת, ממוצא עדתנו המפוארה, אשר לא ענו לי לאף מייל שלי למרות ששלחתי עשרות כאלה. נושא זה אינו בכותרת, אינו מביא קולות ולא סימפטיה, כמו החיוך המזוייך של חבר כנסת שטרית וחבר מרעיו.

    כעת יום שישי בבוקר, אני עונה לך מתוך כבוד, ואינו רוצה לקלקל לי את השבת. אני מתנחם בזה, תודה לאל, שאין תופעות עקב הטיפולים, ואני מסתפק בזה, ולוואי שיישאר כך .

    ולמרות כל האמור לעיל, לא אחליף את מדינת ישראל באף מדינה, בשל המדינה ולא בשל מנהיגיה הגזעניים.

    שבת שלום ומבורך לך

השארת תגובה