האם נשים חייבות להפגין מיניות כדי להיכנס למוסף הארץ*?

 ברשימה פרומו ארץ נהדרת – גרסת הפשט צוין לחיוב הקדימון של "ארץ נהדרת" כעושה שימוש בייצוגים של גוף חשוף באופן המאתגר את ההבניות השכיחות של מיניות, כאתר של אלימות כלפי נשים. למסע קידום העונה החדשה שהחל הקדימון, ניתן לצרף את כתבת השער האחרונה של מוסף הארץ (8/1/2010) שכותרתה "פשוט נהדרת" בה מככבת עלמה זק, קומיקאית מצוות התוכנית.

מבלי להתייחס כרגע להיבטים של תוכן, יש מקום לבקר באופן חריף את תמונת השער עליה מתנוססת תמונתה של זק כשלגופה העירום ז'קט שחור קצר בלבד.

  

 

 

  

תמונה זו, ותמונתה בגוף המאמר – בה היא מופיעה במבט מצועף, פה פעור למחצה, שאצבעות ידה נוגעת בו, אוחזת בסוודר מופשל המכסה את גופה העירום הפרוס למבט – מעידה על נכונות המערכת – בין אם במודע או לא – לחפצן נשים כדי למכור יותר. זאת בהתייחסות לכך שתמונת שער מסוג זה איננה מקרה יחיד אלא מהווה תופעה חוזרת.

  

 

 

  

בחירות ויזואליות כגון אלו מעידות שההבניות המגדריות הסמויות של העיתון מיישרות קו עם עיתונים אחרים, כולל תופעת ההתדרדרות הצהובה אותה מסמן לאחרונה מעריב בתופעה המבישה של נערת החודש של סגנון.

 

 

ש

 

  

על מה ולמה עלמה?

בחירתה של עלמה לשתף פעולה עם ייצוג שלה כאובייקט מיני פועלת כנגד מקומה כבדרנית וסטיריקנית המסוגלת לייצר מה שלימור שיפמן ב"הערס, הפרחה והאמה הפולניה" מתארת כאי הלימה קומי, "שני 'תסריטים' החופפים זה את זה בשלמות או באופן חלקי ומקיימים ביניהם יחסי ניגוד". מאחורי הייצוג החושפני של זק לא מסתתר כל ניגוד או תסריט כפול המייצר אלמנט קומי. שלא כמו הייצוג הפסדו-מעורטל בתמונת הפרומו של צוות "ארץ נהדרת" אין בתמונה החושפנית שלה כל אמירה נוספת, דבר שיכול היה לתרום לייצוג שלה כקומיקאית ושחקנית מוכשרת. את האמירה הסאטירית החסרה ניתן למצוא בכיתוב המופיע לצד התמונה: "הסאטירה חשובה לי, זו הזדמנות בשבילי לגרום לשינוי". כיתוב זה מייצר מבט אירוני ורפלקסיבי על חשבון חוסר המודעות של זק, שמדברת על רצון לגרום לשינוי כשהיא בתנוחה המעידה על כניעה לתפקיד הנשי כאובייקט למבט הגברי. טוב, הרי אי אפשר ממש להאשים אותה כאשר אנחנו מופצצים באימז'ים של נשים חשופות גם בעיתונות המגדירה עצמה רצינית.

 

טור ביקורת

מלבד הכיתוב לצד התמונה, רובד נוסף של משמעות ביחס לדמותה של זק בהקשרים נרחבים יותר מופיע בטור הצמוד לראיון הממצה של קובי בן שמחון. תחת הכותרת "מלחמת אחים", מתייחס שי גולדן לעלמה זק בהקשר של העונה החדשה של "ארץ נהדרת". גולדן מעמת את התוכנית עם "האח הגדול" אותה עורך יורם זק, אחיה התאום של עלמה, ומבקש למצוא בה תשובה ל"הזניית תוכן וזיהום המסך הטלוויזיוני". אחד הגורמים המעניינים בביקורת זאת היא ההתייחסות המגדרית המדויקת לכך "שארץ נהדרת" היא "תזמורת לסולני גברים" בה נשים מתפקדות "ככינור שני" ומקבלות תפקידים מועטים יחסית.*

 

 

 

 

*השאלה היא אגב וריאציה על שאלתן של "נערות הגרילה" (Guerrila Girls    ) קבוצת אקטיביסטיות מתחום האמנות שהעלו את הסוגיה אם נשים צריכות להיות עירומות כדי להיכנס למוזיאונים בארה"ב.

  

* באותו עניין יש לציין שהכתיבה של גולדן עצמו השואב חלק נכבד מהדימויים וההתייחסויות שלו מעולם הכדורגל, (כולל רפרנס לצביקה שרף) ומדבר על אבי ניר, מנכ"ל קשת כ"אב הגדול" מלמד על סוג המגרש הפרשני שמציע הארץ.

 

 

 

18 thoughts on “האם נשים חייבות להפגין מיניות כדי להיכנס למוסף הארץ*?

  1. כל מלה אמת. גם אני (גבר) תפסתי את הראש כשראיתי את התמונה של עלמה זק ולא הבנתי למה היא, בתור שחקנית שכבר הוכיחה את כשרונה הרב, צריכה להצטלם בצורה שמציגה אותה כמו חפץ למכירה על המדף.

    (למען הסר ספק – אני לא פוריטן/דתי/שמרן. חילוני כשר מצביע מרצ וחדש, חובב מין וכו'. עדיין – זה לא הוסיף לה כלום. אז בשביל מה).

  2. זו אשה אחרי לידה, למען השם, וכבר צריכה לחזור לתפקד, לא למען בן זוגה הפרטי אלא לטובת המין הגברי באשר הוא.

    אבל אולי טוב שלא התייחסו לזה ויזואלית, עוד היו מצלמים אותה עם התינוק בתנוחת מדונה חשופה או משהו.

  3. את שער המוסף (מונח על סף הדלת של השכנים). עצרתי לידו יותר מרגע כי חשבתי שאני הוזה. לא האמנתי למה שאני רואה. הייתי משוכנעת שזה 7 ימים או 7 לילות או סופשבוע מעריב.
    אבל זה היה הארץ.

    אבל כל זה לא שייך לכך שאפשר להגיד על שי גודלן הרבה דברים – שובניזם לא אחד מהם. לא מבינה מה הבעיה ב
    "שהכתיבה של גולדן עצמו השואב חלק נכבד מהדימויים וההתייחסויות שלו מעולם הכדורגל, "(כולל רפרנס לצביקה שרף)

    מה לא בסדר כאן? האם כדורגל מראש ובדיעבד נחשב בעינייך כספורט שובניסטי ומי שאוהב אותו או מצוי בו השובניזם מובנה בתוכו?

    ושוב, את בעצמך כותבת על הביקורת של גולדן:
    אחד הגורמים המעניינים בביקורת זאת היא ההתייחסות המגדרית המדויקת לכך "שארץ נהדרת" היא "תזמורת לסולני גברים" בה נשים מתפקדות "ככינור שני" ומקבלות תפקידים מועטים יחסית.*

    אז?

  4. בדיוק בדיוק
    אולי עוד לא נולדה האישה שתתגבר על הפיתוי הפוטושופי לצאת כוסית מצועפת אל מול פני האומה הנדהמת
    אני מניחה שאם עלמה זק הייתה דורשת צילום פחות פרובוקטיבי היא הייתה מקבלת צילום פחות פרובוקטיבי
    ובעיקר אני מקווה שמישהו ישלח לזק לינק למאמר של ליר, כדי שלכל הפחות יהיו לה מחשבות שניות

    די למסחרה הגופנית. נשים חזקות צריכות לדרוש צילום שמכבד אותן יותר מלהציג אותן בויטרינה כגוש בשר מעמיד

  5. זו בכלל הגישה של עתון הארץ- אחרת איך תסבירי את התנוססות תמונתה של 'הכתבת בוושינגטון' נטשה מה שמה בעמוד הראשון, ובעיקר, את בחירתה ככתבת העתון בוושינגטון? זה בגלל הכשרון הגדול שלה???

  6. האמת, לא ברור לי על מה המהומה…

    אחלה תמונות, ואין שום סיבה לא להציג אותן…
    סך הכל אין כאן כפיה או ניצול של הדוגמנית. להפך, היא יוצאת מזה מאוד מוחמאת.

    אחלה.

  7. גם אני הופתעתי מהערטול שלא היתה לו שום הצדקה תוכנית כלשהי. זו היתה פשוט תוספת מינית לתוכן שהיה בעיקר לא מיני. נהנתי, כמובן, כי עלמה נאה ומושכת. אני מעדיף שהנורמה תהיה שכל התמונות בעיתונים, גברים ונשים כאחד, יהיו בעירום בלבד. אבל ברור שבמצב הנוכחי התמונות האלו משמרות עולם לא שווייני ופוגעני כלפי נשים.

  8. בתור פמיניסטית רדיקלית, הייתי אמורה להצטרף למקהלת הקינה על עלמה זק. בתור אישה אני חושבת שאני מבינה מה קרה לה. בשנה שעברה היא ילדה בת.
    נשים רבות אחרי דבר כזה צריכות להחזיר לעצמן משהו שהן מרגישות שנגזל מהן. את המיניות שלהן. נכון שכאן זה קצת מוחצן, אבל אחרי הכל היא שחקנית, זה מה ששחקניות עושות, מחצינות…
    אז זה באמת קצת עצוב, אבל מצד שני זה גם חזק.
    מה שעוד אני חושבת, שלומית, זה שאם את סולדת מהתמונות האלה אז אולי לא כדאי לך להציג אותן באתר שלך, כי הנה, הן כאן, ועוד הרבה עיניים מביטות בהמה שאת חושבת שאולי היה כדאי לא לייצר. נכון? כל המחשבות האלה, בעד נגד וחוזר חלילה, זה חשוב לחשוב אותן, והייתי מתה לשמוע מעלמה זק את דעתה…

  9. זה לא שלא הייתה לי התלבטות לגבי הוספת התמונות – ברשימה על הפרומו החלטתי שלא, וכאן מצאתי שזה חשוב לדיון ומאפשר לייצר דה קונסטרוקציה למשמעויות הייצוג המקורי.

    ליוסי ולחברו – אכן לא מפליא שנהניתם מהתמונות – הרי זה כל העניין לענג את העין הגברית.

    לאסתי, לגבי הכדורגל מפנה ללוס איריגארי ולמרלין פרנץ – לגבי הסיבה להתייחסות לעניין הנקודה היא שגם כאשר יש מודעות לנושא מגדר השיח עדיין מובנה באופן גברי קפיטליסטי.

  10. שתהה למה לא לענג את העין הגברית.
    אין בזה כל פסול,וגם אין כל פסול בזה ש'הארץ' הוא עיתון לאנשים חושבים, והשאלה הנשאלת היא אם המילה אנשים כוללת בתוכה גם נשים…
    הבעיה היא העובדה, שעדיין בעולמנו, העין היא תמיד גברית,והאובייקט הוא תמיד נשי,וההיפוך לא סימטרי גם אם היית רוצה לחשוב ככה.

  11. אם הייתי רוצה לשאול את לוס איריגרי ואת מרילין פרנץ' הייתי פונה אליהן. שאלתי אותך כי את כתבת את הפוסט הזהץ
    ואשמח לקבל תשובה. לא באקדמית אלא בעברית שתהיה נהירה להדיוטות כמוני.
    צאי מתוך הנחה שלא כל אחיותייך למין קראו את כל כתבי הפמיניסטיות לדורותיהן, אלא אם כן את רוצה להדיר אותי מתוך השיח הזה.

    ואני חוזרת על השאלה, מה הבעיה בכתיבה שמתכתבת עם כדורגל ואיפה ההקשר השובניסטי בעניין הזה.

  12. אוקי, את צודקת. לא מזמן, ולצערי לא זוכרת איפה, קראתי מאמר דעה על טייגר וודס בהקשר לבגידות שלו, בו הכותב מצא שהמשותף לגולף, כדורגל, פוטבול, ועוד כמה משחקים המזוהים עם גברים זה המרוץ אחר הכנסתו של כדור לחור הרשת.
    אבל לא לזה כיוונתי, כדורגל באופן היסטורי, כלכלי וחברתי מזוהה ומובנה כמרחב גברי ויש לכך משמעויות רבות, כפי שכתבתי בהקשר של פרסומת המונדיאל של הסופרפארם:http://www.notes.co.il/lir/20550.asp
    זהו ספורט המייצר ומתעד אחוות גברים שתחילתה בחדרי ההלבשה וסופה בקהלי צופים כאשר הרבה פעמים אחווה זו מלווה באלימות והתגבשות הבאה, כפי שכותבת מרלין פרנץ, על חשבונן של נשים. איריגארי מוסיפה ומציינת את המקום והנראות שפרקטיקה זו מקבלת כאשר פרקטיקות נשיות אינן מוצאות את מקומן במרחב הציבורי.

השארת תגובה