חלולים – בר רפאלי ונועם טור מדגמנים גזענות

 להווי ברור וידוע שחברת פרסום שאמונה על קידום מוצר זה או אחר, תשתמש בכל טכניקה ואפשרות כדי להמליץ על המוצר אותו נשכרה לייצג, ולהציגו באור חיובי ככול האפשר. מכאן שאי אפשר באמת להאשים חברת פרסום זו או אחרת אם הפריזה בטיב הסחורה ובמעלותיה, לפחות כל עוד לא נגרם נזק של ממש לצרכנים המושפעים מקמפיין הפרסום.

בהתייחסות לקמפיין האחרון של זרמון גולדמן לאופנת פוקס, ניתן לשאול איזה נזק כבר יכול להיגרם למי שרכשו בעקבות הקמפיין פריט כלשהו מקולקציה זו – שהמחיר גבוהה מדי? שהבגד אינו נאה? שהאיכות איננה מי יודע מה?
 
אלא שהקמפיין של זרמון וגולדמן לא נועד להדגים את מעלותיהם של פרטי לבוש כאלו או אחרים, אלא לעשות הרבה יותר מכך: למכור לקהל המיועד את הלך הרוח והאטמוספרה החברתית המקושרים למותג. הכיסוף והרצון שמייצר הקמפיין אינם לביגוד באופן ישיר, אלא למיליה חברתי: סוג האנשים שלובשים את הבגדים והעולם בו הם חיים על ערכיו, והאידאות המבנות אותו.
 
בפרסומת של פוקס לקיץ 2010 מדובר בחזרה לעולמם של ילדי הפרחים של שנות השישים. זאת באמצעות מגוון סצנות המתכתבות עם המוזיקה של התקופה ועם סרטים ומחזות שהציגו אותה במלוא יופייה. אז מה בעצם יכול להיות גרוע בקמפיין המציג אנשים צעירים שקוד הלבוש שלהם מעיד על ערכים של חופש, שלום ואחווה?

                                 

מדוע לא להלל ולשבח קמפיין הנותן כבוד לתקופה שסמלה את הערגה של המין האנושי לסולידריות, לכבוד לשונה ולחופש, תקופה שבאופן אישי שמשה לי מוקד להשראה (ולתחפושות כיפיות לחג הפורים) בימי ילדותי?
 
ואומנם, התבוננות ראשונית בפרסומת מעלה ממצאים משמחים: לא עוד מייצגים של משיכה חייתית וקרה בין המינים אלא מייצג ויזואלי שתוכנו הגלוי אהבה. לא עוד רמזים לזרות ולאלימות בוטה אלא סמלים של שלום. 

לא עוד בגדים הדוקים ותנוחות מיניות המחפצנות נשים, אלא פרסומת המציגה באופן אטרקטיבי תבנית נוף אנושי הכוללת משפחות, ילדים, נשים בהריון וזוגיות המרמזת על מגוון אפשריות החיבור בין אנשים.
 
אלא שלמעשה מדובר בפרסומת הטומנת בחובה מסר פשיסטי של אחידות והדרה. במקום אחד המסרים החשובים שנשאו שנות השישים —  קבלה וכבוד לכל אחת ואחד מכל מוצא אתני, ובכל צבע וגוון עור, פרסומת הפסבדו אמריקה, פסבדו וודסטוק, פסבדו שלום ואהבה מחנכת לגזענות בוטה. המסע לתרבות אלטרנטיבית למנגינת שירו של הרי נילסון ,Everybody's Talkin, הוא למעשה מסע הלבנה המקשר את גוון העור הלבן עם ערכים של שלום ואהבה תוך דחיקת קיומו של הגוף השחור מחוץ לגבולות הפריים, ומכאן גם מההיסטוריה של מהפכת שנות השישים ומשמעויותיה. זהו ניכוס ציני של סמלי שלום ואהבה תוך ריקונם מאמת ומתוכן.
 
 
 

האדרה של לובן מחיקה של שחורים

הבעיה שיוצר קמפיין זה איננה הוצאה כספית מיותרת על בגד לא הולם, אלא אפשרות של הפנמה של מסר  גזעני ופשיסטי של לאומנות מדומיינת של לובן. כל זה בתחפושת של עולם ערכי המקדם שלום ואהבה. 
 
 

ראו גם

אפשר לרקוד עם הישבן שלך

אידיאל היופי הלבן

עוד סדרה אשכנזית בעצם

18 thoughts on “חלולים – בר רפאלי ונועם טור מדגמנים גזענות

  1. אם זה היה שתי שחורים גם אז היית מייללת על פשיזם? אני מניח שלא אז תחסכי מאיתנו.

  2. מודה שלא שמתי לב.
    אבל אולי זה טוב שאני עדיין לא במקום שמשחק ב"חפש את הכושי בפרסומת"

    אני כן מודה שזה שם את השיר 'פוקסי ליידי' של הנדריקס באור חדש לחלוטין.

    לא יודעת ממה את מופתעת
    קחי עוד סריקה היסטורית של פרסומות החברה הזו ותגלי שהפי.סי. לא צומח שם מהישבנים של הקופירייטרים.

    ב-2010 נשארו לחברות הפרסום שני דברים כדי לעורר תשומת לב:

    להיות שנונים
    להיות מרגיזים
    (להיות פרובוקטיבים מוצה עד הסוף)

    להיות שנונים קשה יותר מסתם להרגיז, מה גם שזה דורש חומרים מקדמי-דמיון יקרים לאללה. (האוכלוסיה הפוקסית בכל מקרה לא מסוגלת להגות את המילה "שנינות" בדרך כלל, גם אם היתה רוצה)

    נשארנו עם להרגיז
    ובזה הם טובים, הזרמונים

    זה גרם לפוסט הזה שלך להיכתב. עשית שירות טוב לחבר'ה

  3. זה כמו להתלונן שבפרסומת יפנית מופיעים יפנים. הטענה ההיסטרית שפרסומת בה לא מופיע אדם כהה מחנכת לגזענות היא פשוט מוטעית. בנוגע לפשיזם – אני לא בדיוק בטוח איך פרסומת נוסח וודסטוק מתקשרת אצלך ללאומנות וטוטליטריות, אבל אשפוט אותך לזכות ואומר שוודאי אינך מפיצה סתם שקרים, את רק לא ממש מבינה את משמעות המילה וזה נראה לך מגניב לומר פשיזם כי פשיזם זה רע.

    "הבעיה שיוצר קמפיין זה איננה הוצאה כספית מיותרת על בגד לא הולם" באמת תודה שאת מחליטה לאנשים איזה בגד הולם אותם, ואיזו הוצאה כספית מותר להם להוציא ואיזו אסור, הנדיבות שלך ממיסה אותי. מזל שאת מניחה לאנשים בכלי תודעה כוזבת לבחור ללבוש בגדים מחפיצים כרצונם במקום למסות להם חצי מהמשכורת ולשלוח אותה לרעבים באפריקה.

    לנסות לייבא רגשות אשם שמאלניים על קיפוח שחורים לישראל לא ממש יעבוד – יש לנו כבר את הערבים בשביל זה. והדרך ההיסטרית (במשמעות המקורית של המילה) בה את זועקת חמס על עוול לא קיים, בלי להביא אף טיעון תקף ותוך שימוש במתודולוגיה שגויה ואלימה רק גורמת לי להצטער על כך שכספי המיסים שלי משלמים חלק מהמשכורת שלך.

    מאבק חברתי יש לנהל בצורה אחראית, לא לנבוח על פרסומות מטופשות כשישנן הפרות אמיתיות של זכויות אדם בישראל. כשאת יוצרת בועה קטנה והזויה של אומרי כן ופועלת בתוכה את לא עושה את זה בשביל לשנות משהו, את עושה את זה בשביל להרגיש טובה יותר מאחרים.

  4. ישנה גם הדרה שיטתית מכוונת של שמנים, נמוכים, גבוהים, נכים וכו' – או כל מי שלא אמור להיות חלק מהעולם האידיאלי שבו אמור הלקוח הפוטנציאלי של אותו מוצר לרצות לחיות.
    אבל זה הרי פחות חמור ופחות מרגיז מהעובדה שכך מציירים תמונת עולם גם בדרמות ישראליות שיש להן אולי השפעה גדולה יותר מלפרסומות, וגם פחות חובה להימכר כך, ובכל זאת הן מונעות ומכוונות לשיווק של כאב למרבית האוכלוסייה.

  5. משה שרף טוען שאין שחורים בישראל. הוא בטח גדל בנתניה, או בעיר אחרת בישראל, שבה לא מכניסים ילדים אתיופים לבתי הספר. אז משה, נא התעורר.
    ואת הצער שלך על כספי המסים שמשלמים את משכורתם של אנשים אחרים – הבט במראה והפנה אל המקום נכון הנכון.

  6. לאפי, תודה. לדפנה, מסכימה איתך שיש בפרסומת זו אלמנטים של הדרה על רקע של אידיאל יופי גופני באופן הנוגד את עיקרון הקבלה של שוני שהביאו שנות השישים. החלטתי לא להתייחס לכך מאחר והדרה על רקע צבע חמורה יותר בתמה הגזענית שהיא מלמדת. מסכימה איתך לגבי דרמות ישראליות וכתבתי על כך בפוסטים אחרים (ראי לינק שהוספתי).

    למשה, הטיעון שלך לגבי היפנים לא הגיוני. בניגוד לאוכלוסיה יפנית, אוכלוסיה אמריקאית אינה הומוגנית ברקע אתני, ומורכבת משחורים ולבנים. בפרסומת הבאה להציג היפים אמריקאים הדרתם של שחורים בולטת מאוד.
    לגבי סיבת ההתייחסות לפרסומת כאקט חברתי, כפי שכבר כתבתי פעמים רבות מחקרים מלמדים כי לפרסומות כוח עצום לעצב תודעה ולפעול על המנגנונים התת-מודעים שלנו. באופן אישי מצער וכואב לי שיש מי שמלמדים ציבור צעיר שזה יותר COOL להיות לבן.
    הצגה כזו של עולם מולבן ואחיד בצבעו תוך הדרה בולטת של קבוצות אתניות יש אלמנט פשיסטי המתחבר לנרטיב ישראלי גלותי בבסיסו הקיים מראשית הציונות ונחשף גם בספרות ובקולנוע של לאומנות לבנה מדומיינת.

  7. כבר מאז תחילת דרכה היא סומנה כאחת מהדגומניות המבטיחות בישראל, והיא אכן מצליחה להוכיח שחתיכת בשר ארוזה היטב – שווה מבט ועוד מבט ועוד מבט.

  8. הפירסומת כאילו כובסה באקונומיקה מלבינה. אין בה מיליגרם סקס אפיל או אתנטיות, הכל שם זיוף אנכרוניסטי ומפוהק. מוציא לי כל חשק לקנות את בגדי היצרן, וזה עוד אפילו לפני שאני נדרשת לאידיאולוגיה – פשוט פרסומת משמימה

  9. אפי – 1.4 אחוזים מהאוכלוסיה? עוד מעט תטען
    שמפלים כאן באהים וצ'רקסים.

    לעניין "הבט במראה והפנה אל המקום נכון הנכון" מכיוון שנורא קל לגלות מה אני עושה בחיים, אשמח אם תסביר לי איך אני חי על חשבון משלם
    המיסים.אני לא בדיוק עובד ציבור. כמובן שסתם זיינת את השכל, אבל מעניין אותי לעקוב אחרי ההגיון שלך.

    לדפנה – "הדרה שיטתית מכוונת של שמנים, נמוכים, גבוהים, נכים" חברות אופנה מוכרות יופי, יש אנשים יפים, ויש אנשים לא יפים. אדם בלי אף הוא מכוער, הוא לא אשם בזה, והוא ממש סבבה, אבל הוא לא אסתטי. אף אחד לא מדיר אותו – הוא פשוט מכוער ומכוער לא מוכר בגדים. אם לך תהיה חנות בגדים את מוזמנת להשתמש בדוגמנים שמנים, נכים ונמוכים, אני מבטיח לך שאיש לא יעצור אותך.

    שולמית – "הצגה כזו של עולם מולבן ואחיד בצבעו תוך הדרה בולטת של קבוצות אתניות יש אלמנט פשיסטי המתחבר לנרטיב ישראלי גלותי בבסיסו הקיים מראשית הציונות ונחשף גם בספרות ובקולנוע של לאומנות לבנה מדומיינת"

    בואי נתחיל איתך מאפס, הגדירי פשיזם, הגדירי לאומנות והסבירי איך לעזאזל את רואה משהו בפרסומת שמעודד לאומנות ופשיזם.

    נגיד שאת רדנק מקנטאקי שחבר בקו קלאקס קלאן ואת רואה את הפרסומת הזו – מה עובר לך בראש? "הנה משהו לאומני פשיסטי שאני אוהב כי הוא מדיר שחורים מהשיח הציבורי" או "היפים מזדיינים, כשתבוא המהפכה נעמיד את כולם אל הקיר"?

  10. אפי – 1.4 אחוזים מהאוכלוסיה? עוד מעט תטען
    שמפלים כאן באהים וצ'רקסים.

    לעניין "הבט במראה והפנה אל המקום נכון הנכון" מכיוון שנורא קל לגלות מה אני עושה בחיים, אשמח אם תסביר לי איך אני חי על חשבון משלם
    המיסים.אני לא בדיוק עובד ציבור. כמובן שסתם זיינת את השכל, אבל מעניין אותי לעקוב אחרי ההגיון שלך.

    לדפנה – "הדרה שיטתית מכוונת של שמנים, נמוכים, גבוהים, נכים" חברות אופנה מוכרות יופי, יש אנשים יפים, ויש אנשים לא יפים. אדם בלי אף הוא מכוער, הוא לא אשם בזה, והוא ממש סבבה, אבל הוא לא אסתטי. אף אחד לא מדיר אותו – הוא פשוט מכוער ומכוער לא מוכר בגדים. אם לך תהיה חנות בגדים את מוזמנת להשתמש בדוגמנים שמנים, נכים ונמוכים, אני מבטיח לך שאיש לא יעצור אותך.

    שולמית – "הצגה כזו של עולם מולבן ואחיד בצבעו תוך הדרה בולטת של קבוצות אתניות יש אלמנט פשיסטי המתחבר לנרטיב ישראלי גלותי בבסיסו הקיים מראשית הציונות ונחשף גם בספרות ובקולנוע של לאומנות לבנה מדומיינת"

    בואי נתחיל איתך מאפס, הגדירי פשיזם, הגדירי לאומנות והסבירי איך לעזאזל את רואה משהו בפרסומת שמעודד לאומנות ופשיזם.

    נגיד שאת רדנק מקנטאקי שחבר בקו קלאקס קלאן ואת רואה את הפרסומת הזו – מה עובר לך בראש? "הנה משהו לאומני פשיסטי שאני אוהב כי הוא מדיר שחורים מהשיח הציבורי" או "היפים מזדיינים, כשתבוא המהפכה נעמיד את כולם אל הקיר"?

  11. טוב שאתה מודה שיש הפרות זכויות אדם בישראל
    רק חבל שאתה לא מוכן להודות, שגם פרסומות הן חלק מהמנגנון שמחולל אותן.
    לעשות פרסומת כזו עולה המון המון כסף, הדוגמנים והדוגמניות נבחרים בפינצטה ואפילו הניצבים והניצבות, והעובדה שהלבלבנות שולטת היא לא מקרית.
    והאפליה בארץ לא מתמצית באתיופים בלבד יש עוד כל מיני "צבעים" שמודרים ומופלים, עדיין, תכנס לבלוג של הני זובידה הוא מדבר שם על גזענות בישראל 2010, גם את זה אתה רוצה להכחיש?

  12. לקהל גדול מאוד, ילדים,מבוגרים,תינוקות , נשים בהירון , יהודים , אומות העולם ,בקיצור פרסומת לעניין.

    מגיע לפירסומת של פוקס את כל הפירגון התרשמתי מאוד מאוד, אהבתי לראות את הפירסומת.

  13. וזאת פירסומת שונה לא מינית, פירסומת שפונה לכולם, אז כשזה פרובקטיבי מתולננים , כשזה לא גם מלוננים.

    מה אתם רוצים שירצה אתכם?

    אתם אנשים חולים

  14. אנשים לבנים? ולא שחורים?

    לא כי תשמעי אני שחורה ולי אישית אין בעיה עם הפ ירסומת נהפוך הוא , כנראה שאת אדם נחוח, עם רגשי נחיתות שכל דבר כנראה גורם לך לחשוב שישנה בעיה.

    פירסומת יפה 10
    והשיר גם אהבתי

  15. הרגשתי את אותו הדבר. האפלייה הצבעית זועקת בתשדיר, והתחושה היא כמו פורים בכפר שמריהו, אבל הבעיה היא חמורה יותר- שנות השישים הן אאוט, עוד כשיצאה הסדרה "דני הוליווד", שזכתה להצלחה בינונית ביותר זו הייתה סוג של צליעה, ועכשיו חמישים שנה אחרי?? אופנה חייבת לייצג את הכאן ועכשיו כלומר את 2010

    ובנימה אישית יותר, קחי אנשים יצירתיים, דהיינו קופירייטרים, סגרי אותם במשרד דחוס מבוקר עד לילה, בין חמישה עד שבעה ימים בשבוע! הקציבי להם משכורת זעומה כשל קופאית, בלי אפשרות ממשית לקידום, טעי בהם חרדת פיטורים תמידית ותצפי שתבוא מהם השראה לקידום והלול תאגיד נצלני.

השארת תגובה