האם נשים חייבות להפגין מיניות כדי להיכנס למוסף הארץ*?

 ברשימה פרומו ארץ נהדרת – גרסת הפשט צוין לחיוב הקדימון של "ארץ נהדרת" כעושה שימוש בייצוגים של גוף חשוף באופן המאתגר את ההבניות השכיחות של מיניות, כאתר של אלימות כלפי נשים. למסע קידום העונה החדשה שהחל הקדימון, ניתן לצרף את כתבת השער האחרונה של מוסף הארץ (8/1/2010) שכותרתה "פשוט נהדרת" בה מככבת עלמה זק, קומיקאית מצוות התוכנית.

מבלי להתייחס כרגע להיבטים של תוכן, יש מקום לבקר באופן חריף את תמונת השער עליה מתנוססת תמונתה של זק כשלגופה העירום ז'קט שחור קצר בלבד.

  

 

 

  

תמונה זו, ותמונתה בגוף המאמר – בה היא מופיעה במבט מצועף, פה פעור למחצה, שאצבעות ידה נוגעת בו, אוחזת בסוודר מופשל המכסה את גופה העירום הפרוס למבט – מעידה על נכונות המערכת – בין אם במודע או לא – לחפצן נשים כדי למכור יותר. זאת בהתייחסות לכך שתמונת שער מסוג זה איננה מקרה יחיד אלא מהווה תופעה חוזרת.

  

 

 

  

בחירות ויזואליות כגון אלו מעידות שההבניות המגדריות הסמויות של העיתון מיישרות קו עם עיתונים אחרים, כולל תופעת ההתדרדרות הצהובה אותה מסמן לאחרונה מעריב בתופעה המבישה של נערת החודש של סגנון.

 

 

ש

 

  

על מה ולמה עלמה?

בחירתה של עלמה לשתף פעולה עם ייצוג שלה כאובייקט מיני פועלת כנגד מקומה כבדרנית וסטיריקנית המסוגלת לייצר מה שלימור שיפמן ב"הערס, הפרחה והאמה הפולניה" מתארת כאי הלימה קומי, "שני 'תסריטים' החופפים זה את זה בשלמות או באופן חלקי ומקיימים ביניהם יחסי ניגוד". מאחורי הייצוג החושפני של זק לא מסתתר כל ניגוד או תסריט כפול המייצר אלמנט קומי. שלא כמו הייצוג הפסדו-מעורטל בתמונת הפרומו של צוות "ארץ נהדרת" אין בתמונה החושפנית שלה כל אמירה נוספת, דבר שיכול היה לתרום לייצוג שלה כקומיקאית ושחקנית מוכשרת. את האמירה הסאטירית החסרה ניתן למצוא בכיתוב המופיע לצד התמונה: "הסאטירה חשובה לי, זו הזדמנות בשבילי לגרום לשינוי". כיתוב זה מייצר מבט אירוני ורפלקסיבי על חשבון חוסר המודעות של זק, שמדברת על רצון לגרום לשינוי כשהיא בתנוחה המעידה על כניעה לתפקיד הנשי כאובייקט למבט הגברי. טוב, הרי אי אפשר ממש להאשים אותה כאשר אנחנו מופצצים באימז'ים של נשים חשופות גם בעיתונות המגדירה עצמה רצינית.

 

טור ביקורת

מלבד הכיתוב לצד התמונה, רובד נוסף של משמעות ביחס לדמותה של זק בהקשרים נרחבים יותר מופיע בטור הצמוד לראיון הממצה של קובי בן שמחון. תחת הכותרת "מלחמת אחים", מתייחס שי גולדן לעלמה זק בהקשר של העונה החדשה של "ארץ נהדרת". גולדן מעמת את התוכנית עם "האח הגדול" אותה עורך יורם זק, אחיה התאום של עלמה, ומבקש למצוא בה תשובה ל"הזניית תוכן וזיהום המסך הטלוויזיוני". אחד הגורמים המעניינים בביקורת זאת היא ההתייחסות המגדרית המדויקת לכך "שארץ נהדרת" היא "תזמורת לסולני גברים" בה נשים מתפקדות "ככינור שני" ומקבלות תפקידים מועטים יחסית.*

 

 

 

 

*השאלה היא אגב וריאציה על שאלתן של "נערות הגרילה" (Guerrila Girls    ) קבוצת אקטיביסטיות מתחום האמנות שהעלו את הסוגיה אם נשים צריכות להיות עירומות כדי להיכנס למוזיאונים בארה"ב.

  

* באותו עניין יש לציין שהכתיבה של גולדן עצמו השואב חלק נכבד מהדימויים וההתייחסויות שלו מעולם הכדורגל, (כולל רפרנס לצביקה שרף) ומדבר על אבי ניר, מנכ"ל קשת כ"אב הגדול" מלמד על סוג המגרש הפרשני שמציע הארץ.

 

 

 

השארת תגובה