בחירה ירוקה

פרשנים וכותבי מאמרי דעות רבים בעיתונות הישראלית משקפים שוב ושוב את תחושת הייאוש מהפוליטיקה הישראלית על תהליכי ההשחתה שהיא עוברת, התרוקנותה מערכי חזון ונטרול כל קשר בין הספרה הממשלתית לשליחות ציבורית. איך אפשר שלא להסכים לראיה כזאת של המציאות הפוליטית כאשר כאות וכסמל ראש הממשלה עצמו נחקר בפלילים?

אלא שבאשר למסקנות, מטריד אותי שפרשנים רבים שבים ומציעים כאופציה הצבעתית את המפלגות הקיימות: אלו שהביאונו לפיאסקו הכלכלי, הפוליטי והחברתי. אלו שקיבלו בעבר את הקולות שלנו, ושכחו את ציבורי הבוחרים שלהם שניה אחר כך. מה שהיה חסר במפה הפוליטית בבחירות האחרונות מקבל עכשיו מענה, עם הקמתה של אלטרנטיבה פוליטית חדשה: התנועה הירוקה – תנועה סביבתית-חברתית שצמחה על ידי פעילים ופעילות סביבתיים-חברתיים, ואנשי הגות ומחקר מתוך שנים של מחקר ועשיה בשטח. תנועה שלא רק שהתפקדתי לשורותיה, אלא שאני גם מתמודדת לרשימת המועמדים שלה לכנסת, לאחר שיושב הראש שלה, ערן בן ימיני, הציע לי לעשות זאת. כמה נדיר לגלות מנהיגות שרואה במתמודדת פמיניסטית מזרחית כמותי משהי שמדברת לקהלי בוחרים פוטנציאליים. שיש מי שנותנים את דעתם ומבינים גם כשמדובר בסקטורים שעבור אחרים נותרים שקופים.

חברה ירוקה
מה שהוביל אותי להענות לקריאה ולהצטרף לתנועה הירוקה היא הבנה משולבת שצמחה מתוך משנה אקופמיניסטית: מצד אחד הידיעה שצריך להתייחס ברצינות לשמירת הסביבה ולניהול חכם של משאבי הטבע בישראל, ומצד שני, התובנה שישראל זקוקה בדחיפות למדיניות חברתית המחברת בין פריפריה ומרכז, מתייחסת לשלל המגזרים החברתיים בישראל ופועלת על פי ערכים המקדמים שוויון תוך הכרה בשוני בין נשים וגברים ממגוון קבוצות החברה. מצאתי את השילוב הנכון הזה בתנועה המייצרת תקווה ותיקון בחברה ישראלית ברמה של הצלת הסביבה – מניעת זיהום האויר והמים המתמשכים, תחבורה ציבורית יעילה וזולה, וברמה חברתית – בפרישת רשת ביטחון אזרחי, מתן מענה למשבר הפיננסי באמצעות אחריות כלכלית המתבטאת בהפניית משאבים לחינוך ולתשתיות, ומדיניות רווחה.

מה שמעניק תקווה בקיומה של התנועה הירוקה היא מנהיגות חדשה ונקיית כפיים המבוססת על פעילים ופעילות שאינם דומים בשום מובן שהוא לפוליטיקאים ולעסקנים שהורגלנו בהם עד גועל. מדובר בחברה שצמחו מהשטח שמגיעים מהפריפריה ומהמרכז ומציגים סוג של ישראליות אותנטית – אם יורשה לי להשתמש בביטוי – שטרם נראה במפת הפוליטיקה המקומית. את התנועה ייסד ערן בן-ימיני, מי שהקים את ארגון הסטודנטים הירוק "מגמה ירוקה", וחבר לו פרופסור אלון טל, ממנהיגי התנועה הסביבתית בישראל שהיה בעברו חבר סגל באוניברסיטת הארוורד.
 
בכוחה של התנועה הירוקה להיות מפלגה עממית הפונה למגזרים שונים המתקיימים בחברה בישראל תוך פעולה לצמצום הפערים וקידום חינוך פלורליסטי המייצר חיבור על ידי מתן מקום וכבוד לשוני.
 
 פורסם לראשונה בחדשות וואלה

2 thoughts on “בחירה ירוקה

  1. אקרא עליך ואתרשם. את אכן נשמעת כמו הפנים שהייתי רוצה לראות בתנועה. הפחד היחידי שמטריד אותי הוא כמובן אחוז החסימה וחוסר הנראות של התנועה בציבור הרחב. הרוב עוד לא שמעו עלינו ובשום סקר אנחנו לא עוברים את אחוז החסימה.
    אנשים אמנם רוצים משהו אחר אבל לא מכירים את האלטרנטיבה.
    שלא לדבר על זה שנושא איכות הסביבה בארץ נחשב/ נחשד למותרות. כמו ב"נגוע" של גוטמן – עכשיו אין זמן לנושאים כמו חלשים, מוחלשים, פמיניזם, סביבה. עכשיו מצב חירום.
    🙂
    ואם כבר מישהו מודע קצת ורוצה ירוק – הוא עלול בקלות ליפול לפח של הירוקים, אחת המלכודות היותר מלוכלכות שיצא לי להתקל בהן.
    בכל מקרה, מאחל לך המון בהצלחה.

  2. אני מאמינה שיש מקום למפלגה חדשה שכזאת ושהיא זכאית ללא פחות מנדטים מהמערך למשל.
    כי באמת נמאס מהפוליטקה הישנה והגיע הזמן לפוליטיקה חדשה.

השארת תגובה