אלגוריתם היופי הבלונדי

האם התכונה הקרויה יופי מדידה באופן אובייקטיבי ואוניברסלי, או כפי שטוענת נעמי וולף בספרה "מיתוס היופי" (2004), מדובר במיתוס – אוסף של קריטריונים הנתפשים כביטויים אובייקטיבים, טבעיים החפים מכל בסיס אידיאולוגי – שנוצרו על ידי תעשייה שלמה של בעלי מקצוע המכתיבים את מה שנחשב כאידיאל מתוך רצון ומטרה להרוויח כסף על חשבונן של נשים?

האומנם, כפי שמציינת וולף, מאחורי פרקטיקות של אומדן וניסוח קריטריונים ליופי בחברה המערבית, עומדים בעלי אינטרסים המכתיבים מיתוס המבוסס על שיקולים פוליטיים ומסחריים, ומנגד, אולי ניתן באמת למדוד יופי באמצעות תוכנה, כמו זו למשל שפיתח סטודנט מאוניברסיטת תל-אביב?

שני אלמנטים בתוכנה החדשה שמבצעת "שיפוט אסתטי" מחזקים את התמה שמעלה וולף, ומובילים לשאלה אם התוכנה היא ביטוי לחשיבה בעלת מאפיינים סקסיסטיים וגזעניים סמויים:

סימן השאלה הראשון עולה ביחס לעובדה שמדובר בתוכנה שבודקת רק נשים "מכיוון שבנוגע ליופי גברי העמדות מגוונות יותר". עמדה זו מצד החוקרים פועלת לחשיפת התובנה שהיופי הנשי הינו תוצר של הבניה חברתית בעלת קריטריונים מחמירים הפועלים בכל הנוגע לנשים.

האין זה ברור מבחינה לוגית, שאם הקריטריונים לבחינתו של היופי ברורים ו"טבעיים" כאשר מדובר בנשים, הדבר צריך להיות נכון באותה מידה בכל הנוגע לגברים?

אלמנט שני, אותו ניתן לדוג מהכיתוב מתחת התמונה של הנערה הבלונדינית והמסומנת שמלווה את הכתבה, הוא שמבין הקריטריונים השונים שהוזנו למחשב מצוי גם צבע השיער.

אומנם לא כתוב באיזה צבע שיער מדובר אבל הרשו לי לנחש שלא מדובר בצבע שיער שחור, ג'ינג'י או חום. דבר שמוביל אותי לחשוב אם אותו סטודנט הזין גם את צבע הגוף ה"יפה"? (אני משערת שכן).

העובדה שמבין 98 הקריטריונים שהוזנו כמייצגים יופי נשי מצוי צבע השיער מחזקת את התובנה שמלבד פרקטיקת הדרוג, (שלפי וולף מייצרת תחרות בין נשים, מחלישה משפיטה ומדכאת נשים), "השיפוט" עצמו הינו תוצר של הבניה חברתית. הבניה זו מוכתבת ומחוזקת באלפי פרסומות ותוכניות טלוויזיה בהן, כפי שהראו  בין היתר לירן-אלפר וקמה (2007) היופי הינו בעל קריטריונים ברורים של בהירות. המוח המתרגל לפרש ייצוגים של נשים בהירות שיער ועור על תקן של יפות בעשרות אלפי הפרסומות שאנו חשופים אליהן, מפנים את המסר.

 וכך יכול המחקר הזה לטעון למוסכמות יופי בין-תרבותית: "כאשר בודקים קבוצה גדולה מספיק של אנשים ניתן לזהות רמה גבוהה של הסכמה ממוצעת – גם בין אנשים מתרבויות שונות".

 

לקריאה נוספת

§         המקלדת כפוליגרף

§         אל תקרא לי שחור

§         הגזענות עולה מדרגה: קטלוג הנסיכה והשפחות

§         בובה או אמה?

 

14 thoughts on “אלגוריתם היופי הבלונדי

  1. התוכנה לומדת את ההעדפות של האנשים ומחקה אותן. אין כאן שום שיפוט ערכי. זה לא מעניין אותה אם ההעדפות הגיעו דרך הבנייה חברתית, אבולוציה או הוצנחו על ידי חייזרים…

    לא נשמע כמו מחקר מרתק במיוחד

  2. זה כבר קשקוש מארץ הקשקושים שמראה שה"חוקר" לא יודע על מה הוא מדבר.

    הוא בנה תכנית שיודעת ללמוד את הטעם של אנשים. יש להניח שכל האנשים שהשתתפו במחקר שייכים לתרבות המערבית ולא לשבט אפריקאי.
    הוא אכן הצליח (כנראה) ללמוד את טעמם של האנשים ברמה משביעת רצון, אבל מכאן ועד הסקת מסקנות סוציולוגיות על ידי סטודנט למדעי המחשב, מביכה הדרך.

  3. אני לא יכול להגיב על התוכנה הספציפית הזו כי אני לא מכיר אותה, אבל יש הרבה מאוד מחקרים בין תרבותיים שמאששים את האוניברסליות של היופי. זה לא אומר שכל תכונות היופי הינן אוניברסליות אבל חלקן בוודאי (למשל, סימטריה בפנים). נעמי וולף פירשה לא נכון ובצורה מאוד סלקטיבית ממצאים שונים. ספר טוב לקרוא בנושא הוא הישרדותם של היפים של ננסי אטקוף.

    ממש לא ברור שאותם קריטריונים שפועלים על נשים יפעלו גם על גברים. נשים וגברים עברו אבולוציה שונה, והתכונות הנתפשות לאטרקטיביות שונות לגבי כל אחד מהמינים. באופן כללי, לגברים הרבה יותר חשוב יופי חיצוני נשי כי יופי כזה נמצא במתאם גבוה עם פוריות נשית. מכיוון שגברים פוריים רוב חייהם זה פחות קריטי עבור נשים.

  4. לעובדה שאיש מדעי המחשב שכתב תוכנה שעוקבת אחרי הטעם האישי של מספר מצומצם של אנשים מרשה לעצמו להסיק מסקנות סוציולוגיות.

    כל השאר הקשקוש הרגיל, ויוסי כבר הגיב לטענות שלך אצלך בבלוג.

  5. ש"בנוגע ליופי גברי העמדות מגוונות יותר"?

    ככה מהשרוול (ו"ככה מהשרוול" שלי, כך נראה, לא פחות טוב מ"ככה מהשרוול" של החוקרים) נראה לי שממש לא ככה. וכי בכמה תרבויות ובכמה תקופות היה אידיאל היופי הגברי גבר נמוך מאוד, רזה מאוד ושברירי וחלשלוש?

  6. אלמלא היה משתלב כל כך בקלות בפאזל הגדול של שיווק הסבל והכאב, שנועד להכפיף נשים לקריטריונים ש – כמו שכתבת – יפרנסו תעשיות ענק, וחמור מזה – ידחקו אותן לפינה מוצנעת וחשוכה, נעדרת כוח והשפעה.

  7. שכל פעם שמישהו (מישהי, במקרה הזה. כלומר אני) מטיל ספק בטענה שאת מאמינה בה, זה בגלל שהוא מתקומם – היא פשוט לא רצינית. הטענה שמודל היופי הגברי מגוון יותר לא ממש מקוממת אותי, פשוט לא השתכנעתי שהיא נכונה. ואחרי הנימוק המוחץ "אכן בנוגע ליופי הגברי העמדות מגוונות יותר" – עדיין לא השתכנעתי. סורי.

  8. של נשים בהירות שיער ועור על תקן של יפות בעשרות אלפי הפרסומות שאנו חשופים אליהן, מפנים את המסר".

    אמת.

    לאחר שנים שבהם מלעיטים את הציבור באידאל היופי בכללותו,ובאידאל היופי הלבן בפרט(99.9 מהפרסומות הן דמויות בעלות צבע לבן.לאן נעלמו השחומים והשחורים? ),מה הפלא שהאנשים מפנימים את הפמפום-טמטום?

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3377667,00.html

    מחקר: הטלוויזיה "מעלימה" ילדים שמנים וכהים

    לילדים שאינם עומדים בקריטריונים של היופי אין דמויות איתן הם יכולים להזדהות. הטלוויזיה המסחרית "מעלימה" גם ילדים חולים או נכים. התוצאה: ביטחון עצמי נמוך אצל ילדים

    מכאן זה מתחיל.מהילדים.

    ועובר לכאן.

    http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/609/476.html

    ערסי קולה

    מה משותף לז'קלין הספרית בפרסומת לכוכבית 41, לקטורזה האינסטלטור בפרסומת לבזק, לסמי הורי המוסכניק הקשוח בפרסומת לשמנת תנובה ולחאפרים הוולגרים והבוטים בפרסומת לאגד? נכון, אף אחד מהם לא אשכנזי תכול עיניים. מחקר מקיף של דורית דיין מאוניברסיטת בר-אילן מגלה שלא מדובר כאן במקריות אלא במציאות שמובילה למסקנה בלתי נמנעת: יותר מ-20 שנה אחרי פליטת הפה של דודו טופז נראה שבתודעה הציבורית המזרחים הם עדיין צ' חצ'חים

    ה-כ-ל עניין של שליטה דרך המסרים המשודרים.

  9. הדיון שהתפתח כאן הוא אמנם מעניין אבל הוא לא רלוונטי למאמר המקורי – שמציג את המחקר של אותו קגיאן.
    מדובר במחקר במדעי המחשב – כלומר ההישג שלו הוא ביצירת מנגנון שיודע להפעיל "שיקול דעת" שדומה לשיקול דעת אנושי בסוגיה מסוימת – במקרה הזה הערכת "יופי" של פנים נשיות.
    כל מה שזה אומר מבחינה סוציולוגית הוא שיש דפוס אשר ניתן לכימות ושחזור בקרב המשתתפים בסקר שעשה – לא יותר ולא פחות.
    בוודאי שאין כאן יומרות של יפוי אובייקטיבי או שיפוט של מה יפה יותר או פחות – אל תשכחו, בסך הכל מדובר במחשב.
    קחו את החיים בקלות, הא?

  10. מה פירוש לקחת את החיים בקלות?
    להתעלם מהנתונים המזוויעים על מה שנעשה בחברה שלנו?
    לשכוח שיש כל כך הרבה אלימות מינית? מניפולציות ושליטה?

    הנושאים האלה קופצים בכל דיון, משום שהם מכאיבים מאוד, מקוממים מאוד וכרגע נראים חשוכי מרפא ומיאשים.

    מצטערת. עם כל הנאתי מחיי האישיים, את "החיים", קשה לקחת בקלות.

  11. זאת רק תכנה שעוקבת אחרי הטעם האישי של קבוצת אנשים. אי אפשר להסיק ממנה שום מסקנות סוציולוגיות.

  12. קודם כל ניתן להסיק מסקנות סוציולוגיות מעצם כך שיוצרים תוכנה שמדרגת יופי נשי ולא גברי.

    שנית, לא מדובר בסתם תוכנה אלא כזו שיש בה קרטיריונים מוטים: כך שהיא יוצרת היררכיה של יופי נשי על בסיס של צבע.

    גם האמירה שהיופי הוא מוסכמה של אנשים מתרבויות שונות ראויה לדיון.

השארת תגובה