הסיפור האמיתי

היום בערוץ הראשון בשעה 21:30 יוקרן סרטו של אחד הבמאים התיעודיים החברתיים החזקים שקמו לנו כאן ניסים מוסק. מדובר בסרט חובה – כזה שמשנה פרספקטיבות.

 

בסרט ניתן לראות גם את סעדיה מרציאנו, ממנהיגי המהפכה החברתית שהובילו הפנתרים השחורים שהלך לעולמו לפני כשבועיים.

 

להלן כמה דברים שכתבתי על הסרט במאמר שירת הפנתרים לאחר הצפיה הראשונה בו:

 

לעיתים קורה שסרט דוקומנטרי מצליח לרתק ולהפוך את הצפייה בו לחוויית חיים משמעותית. סרט כזה הוא סרטו הבלתי נשכח של נסים מוסק "שמעת על הפנתרים?" מדובר בהפקה קולנועית חזקה ביותר היוצרת שינוי תודעתי לא רק בנפש הדמויות שסיפורן מגולל על המסך, אלא גם אצל הצופים המתוודעים לחיי הדמויות ולמציאות הישראלית של אז מול זו של היום. לסרט סיפור משלו. בשנת 1971 פגש מוסק, אז עורך סרטים מתחיל, את מנהיגי הפנתרים צ'רלי ביטון, סעדיה מרציאנו וכוכבי שמש בבית הקפה טעמון בירושלים. מוסק התחבר לדרכם המהפכנית של הפנתרים והתחיל לתעד את פעילותם. במשך כשנתיים יצר סרט שבא להציג את המסר החברתי שלמענו לחמו הפנתרים. את עותק המקור של הסרט לקח צ'רלי ביטון לגיוס תרומות בחו"ל, אלא שעם הנחיתה בשבדיה גילה שהוא נעלם מהמזוודה. העותק, שלדברי ביטון הועלם על ידי השב"כ, נמצא באקראי שלושים שנה מאוחר יותר בארכיון הסרטים של סינמטק ירושלים.
הכפילות הקולנועית בסרטו של מוסק, המשלב בסרטו החדש את סרט המקור האובד, יוצרת מפגש בין החלומות והתקוות, הרעב והמחסור, הפחדים והמרד של העבר עם המציאות של היום. הבחורים היפים של פעם עם האש בעיניים וחולצות הסבנטיז מול הגברים בני העמידה של היום. העוני של אז מול העוני והמצוקה או העושר של הדמויות כיום
 
להמשך המאמר

 

3 thoughts on “הסיפור האמיתי

  1. צפיתי, אמש. עצוב ביותר, וחסר קליימקס, כלומר במציאות, לא בסרט.

    לא הרבה השתנה מאז, למעט הוספת הטלויזיה כגורם קריטי באירועים פוליטיים. הפגנות מן הסוג הזה היום, היו עושות הבדל ורעש יותר גדול. לכן אין כיום הפגנות כאלה :)) דואגים מראש שלא יהיו.

    הקטעים המקוריים חזקים מאד, הן של הפנתרים והן הנאומים המקוממים של גולדה. אגב, היא הפגינה אותו רוע לב גם ביום כיפור, פשוט אשה איומה.

    מעניין איך מפלגת העבודה שלמעשה קמה כמחאה נגד האיכרים והרבנים הגזענים, הגיעה מהר לשיאי עריצות ועושק ו"עלתה על כולנה" .
    והתוצאות הרי הן לפנינו.

    הקטע החזק ביותר, לעניות דעתי, היה בו היא לועגת ומספרת איך היא שאלה אותם "איפה אתם עובדים" ומגחיכה את הסיטואציה. כמו להיכנס ללשכת התעסוקה ולשאול "איפה אתם עובדים" כאשר אתה זה שפיטרת אותם מהמפעל יום קודם.
    אין גבול.

השארת תגובה