רוזה פארקס במושב האחורי בדרך לבית שמש

 

רוזה פארקס בתצלום המעצר

לפני למעלה מיובל  שנה:
ארשת פנים רצינית,

מבט חודר,

ללא שמץ הלצה
כניעות, בהלה או הכאה על חטא

מבעד למשקפיים שקופות מסגרת

משירה מבט למצלמה

מבטה חמור הסבר כמו אומר "הנני כאן,

והאשמה היא שלכם".
לבושה כמורה – של דרך
חולצתה מכופתרת עדי צוואר
ידיה ארוכות האצבעות אוחזות בשלט

עם מספר המעצר.


היא נפטרה בגיל תשעים ושתים
שמה ניצב בהיכל התהילה של מישיגן
ובסנט לואיס קראו דרך על שמה.
 
רוזה, לפני למעלה מיובל
על אוטובוס של חברת מונטגומרי.

סירבת בתוקף

לפנות מושבך לנוסע לבן
— אירוע מחאה שהכה גלים

הוביל לחרם ציבורי

ושבר את הפרדת הגזע

בין נוסעים לבנים לשחורים

ואילו כאן, בארץ ישראל, 
חוקי אפרטהייד מכונים "למהדרין";
בקו אוטובוס עירוני

ספסל קדמי לא לאישה נועד
אלא הרחק,

בירכתיים רק

 

 

וברשת חינוך ארצית, "בית יעקב", הלשם נלכה?
קיר גבס בין כיתות חוצץ, וגדר הוקמה
שגם בשעת משחק ההפסקה תיכון ההפרדה.
ויש כיתה אחת למנדלוביץ, וקסמן וקרימילובסקי,
וכיתה אחרת לטובול, יוסף ולשמש
המסומנות בדיו סמויה.
 

רוזה, איפה את ואיפה אנו?
ומי נושאות היום את לפיד המאבק
אותו הובלת עם מרטין,

בקול גדול מכריזות, כמותכם
עד כאן —

 
קישורים:

* הפרדה מינית בכפיה
* הפגנה נגד בית יעקב


 

4 thoughts on “רוזה פארקס במושב האחורי בדרך לבית שמש

  1. שלא תקום רוזה פארקס חרדית בעתיד הנראה לעין. יש הבדל מהותי בין המצבים – השחורים למיטב ידיעתי התנגדו כמעט כולם לאפלייתם ואילו הנשים החרדיות משלימות עמה.

    צריך ללחוץ על חברות האוטובוסים דרך הכנסת. קווי אוטובוס עומדים כיום למכרזים, וצריך לקבוע בחוק כתנאי לזכייה שהחברה וחברות בת שלה לא יפעילו קווים נפרדים.

  2. הכוונה היא לא רק שבקו העומד למכרז לא תתאפשר הפרדה אלא שאם חברה מפעילה (ישירות או דרך חברת בת) קו נפרד כלשהו, היא לא תוכל לזכות בשום מכרז אחר.

  3. להיכן נעלמו כל אותם אירגונים הנלחמים בשצף קצף על כבוד האדם בתנאי שהוא אינו חרדי?
    לאן נעלמו כולם?

  4. כאילו, את יותר דתייה אם את מקפידה על נגיעה, או שאת יותר דתייה על פי אורך השביס או אורך החצאית. דברים אחרים שבין אדם לחברו נעלמו כליל. ההקצנות הופכות את היהדות החרדית למשהו שהוא כל כך לא רלוונטי, עד ש"צהר" באים עם ארגון כשרות אלטרנטיבי! המסלול של החברה החרדית הנוגע בהתעללות באנשים באוטובוסים הללו.
    ואם כבר נשים יושבות באוטובוס, למה שהן (הריוניות, עייפות) לא ישבו מקדימה, והגברים מאחורה? כלומר אם כבר הפרדה, האין זה יותר הגיוני
    (ותודה לדוסית מבני ברק עת הייתי הריונית בר"ג – ומי שבלי עין לא יכול היה לראות זאת – שפינתה לי מקום באוטובוס. סתם כך).

השארת תגובה