בין תסביך הבן לתסביך הסב – המירוץ לנשיאות

                                        
"נשיא", לפי מקורות שונים, הינו תואר עברי קדום שאותו מייחס המקרא לראש-משפחה, לראש-בית-אב או לראש-השבט. במילים אחרות, בעבר הרחוק הוטמע בתואר הנשיאות חותם פטריארכלי המעיד על כך שמוסדות ציבור וסמכויות חברתיות נמצאו תחת שליטה גברית. אלא שגם בישראל של ימינו לא השתנתה התפיסה המדמה את הציבור לקהל ילדים תחת מרות של אב שבידיו השררה, הכבוד והכוח. ולראיה, מאז שהוקמה מדינת ישראל עמדו בראשותה שמונה נשיאים. ולא רק שעד עכשיו לא התעורר דיון ציבורי, באשר לסיבת בחירתם של גברים בלבד לתפקיד הממלכתי החשוב הזה, אלא שבאתר הרשמי של נשיאות המדינה באינטרנט מופיעה הכותרת: "נשיאים ורעיותיהם" – כאילו שתפקידן הרשמי של נשים לשמש כרעיות הנשיאים ואין באפשרותן לכהן בעצמן כנשיאות המדינה.

מציאות שבה עומדות ותלויות האשמות על תקיפות מיניות של נשים כנגד הנשיא האחרון שנבחר, כמו גם הרבב שדבק במקצת מהנשיאים שקדמו לו, מעצימה את תחושת השלטון הפטריארכלי שאינו מכבד נשים ואינו מכיר בגבולות השררה והכוח. אלא שגם כעת, אחרי שהאזרח מספר אחד היה נאמן לתפקידו לייצג את מדינת ישראל ועשה זאת בחשיפתם של תופעות הלוואי החמורות של הפטריארכליות והמאצ'ואיזם המסמנים במידה רבה את החברה בישראל, נראה כי רבים מיושבי בית הנבחרים לא הפנימו את העובדה שמה שהחברה הישראלית נדרשת לו עכשיו הוא מתן מקום לערכים פמיניסטיים המקדמים שוויון, אנושיות וכבוד לזולת. ושבחירתה של אישה בעלת סדר יום פמיניסטי לתפקיד הנשיאות תסמן את השינוי החברתי הנדרש.

 

במקום זאת, מקדמות שתיים מהמפלגות שני מועמדים המגלמים את שני האופנים בהם התפיסה הפטריארכלית מקננת בנדבכי השלטון. בראיון לארי שביט מדבר רובי ריבלין, המועמד לתפקיד הנשיאות מטעם מפלגת הליכוד, כילד קטן המבקש לרצות דמות אב שאינה ברת השגה: "אבא שלי היה גדול. אבא שלי תירגם את הקוראן. והוא לא זכה להיות נשיא. אז כל הזמן חייתי בצל של זה…. אם אזכה, אראה את זה כאיזו השלמה. כי באמת לאבא שלי היה מגיע להיות נשיא." במקביל לריבלין, המייצג את הפן הישראלי התלותי כילד המבקש לרצות אב קדמון, בעל דמות גדולה מהמציאות, מתוך תחושה של אפסות וחולשה המתגלמת במילים "כשאני חושב על אבא שלי שהיה מועמד לנשיא המדינה וכשאני חושב על האבות המייסדים אני מסתכל עליהם בדחילו וריחמו. הם אייקונים. ואני, גם אם אני מאוד רוצה, אני לא אייקון", עומד שמעון פרס, מועמד קדימה, המגלם את הפן הישראלי של מי שרעבונו לתפקידים ציבוריים אינו יודע שובע, זאת גם כאשר הפצירו בו במהלך השנים בני משפחתו וצעירים ממפלגתו בעבר לתת מקום לאחרים.

מי שהיה שר לפיתוח הנגב והגליל, שר לפיתוח אזורי, שר תחבורה, שר אוצר, שר ביטחון, משנה לראש הממשלה, סגן ראש ממשלה, וראש ממשלה בוחן כעת בגדי מלכות ויקר חדשים.
העובדה שלפרס, המשנה לראש הממשלה, נולד נין ביום בו הכריז על מועמדותו לנשיאות יכולה ללמד שהוא אינו מייצג רק דמות אבא. במקרה זה נראה כי מדובר בדמות סבא או סבא רבא. 

ואילו תנועת העבודה, שלא הפגינה שאר רוח באישים שהעמידה להנהגתה, הדגימה שיש מקום לתקווה בכך שבחרה בקולט אביטל כמועמדת לתפקיד נשיאת המדינה. חתימתה של המועמדת לנשיאות, קולט אביטל, והתחייבה לאמנה פמיניסטית חברתית במפגש שהתקיים לאחרונה עם התנועה הציבורית "נשיאה לישראל" המאגדת ארגונים פמיניסטיים וחברתיים החותרים לחברה שוויונית יותר, מסמנת אותה כמועמדת היחידה שבכוחה לתקן את נקודות החולשה של הישראליות, ההטרדות המיניות, העיוורון הסביבתי, חוסר הרגישות כלפי האחר ובעיקר האחרת. ההצלחה שלה, במקרה זה, היא ההצלחה של כולנו. 

 

2 thoughts on “בין תסביך הבן לתסביך הסב – המירוץ לנשיאות

השארת תגובה