רוצים להפיל עלינו עז

 מחשבות על ברק לקראת הבחירות לראשות מפלגת העבודה

משל העז מספר על אדם עני שדר עם משפחתו בת השמונה נפשות בדירת שני חדרים. בצר עליו המקום החליט להיוועץ ברבי שלו. הוא פנה אל הרב וסיפר לו על הדוחק העצום בו שרויים הוא ובני המשפחה. להפתעתו מה רבה, ייעץ לו הרב להכניס לבית המשפחה הצפוף ממילא עז. מאחר והיה יהודי מאמין, והחזיק מהרב אדם דגול, רכש אותו אדם עז והכניסה לביתו. לאחר חודש הגיע אותו עני לרב בשנית. רבי, חיי לא חיים, עכשיו צפוף יותר בבית, העז מלכלכת והורסת כל דבר במשך היום ולא נותנת לנו לישון טוב במהלך הלילה. אם כך, אמר הרב, הוצא את העז מהבית. לאחר חודש נפגשנו השניים שוב. נו איך בבית עכשיו? שאל הרב. תענוג, הייתה התשובה.
ומה הנמשל? אחרי שנפטרנו מברק, אחד מראשי הממשלה הגרועים ביותר שידעה מדינת ישראל, אם לא הגרוע שבהם: מי שיצאנו משלטונו בשן ובעין; מי שבהתנהלותו מגלם את חכמת החלם; מי שחסר כל סימן ליכולת לתקשר עם סביבתו בצורה בונה – מתברר שהקיבוצניק המיליונר החליט לעשות הסבה לפוליטיקה שוב. ולא רק זאת אלא שלפי הסקרים 30% מחברי מרכז תנועת העבודה לוקים בזכרונם כך נראה, או שהינם בעלי יכולת הדחקה יוצאת דופן המאפשרת להם לתמוך בשובו של ברק לראשות המפלגה.
 
ואם שכחנו לרגע, מדובר במפלגת העבודה – זו שעל ערכיה הסוציאל-דמוקרטיים בוודאי חשב ברק כאשר תכנן ובנה את וילת המיליונים שלו או את 30 מיליון השקל שעשה בשנים שפרש מהפוליטיקה. לא זאת אלא שכאשר המדינה שילמה מכיסה, כלומר מכיסנו, בניגוד לקבוע בחוק במשך כשנתיים עודפות את הוצאות האבטחה שלו שהסתכמו בלמעלה ממיליון שקל בשנה, הוא לא צייץ. לא הניד עפעף. לא אמר תודה אבל אין צורך. גם על מימון הלשכה שלו ב- 2004 ו- 2005 שעלתה למדינה, כלומר לנו, מיליוני שקלים לא חשב לוותר, או לתרום את הכסף לנזקקים. לעזור למשהו, להפגין מעט חמלה אנושית. מסיבות הקוקטיל כנראה השכחו ממנו את העובדה שיש בישראל כל כך הרבה נזקקים.
ואם לא די בפרדוקס המיליונר המשים עצמו כסוציאליסט הרי שאלמנט השתיקה מוסיף נדבך פרדוקסלי נוסף באשר הוא פועל כנגד העיקרון הדמוקרטי. של בחירה באישה או איש על פי המצע האידיאולוגי שלהם בתהליך פתוח של שיח מתמשך במרחב הציבורי. והנה כאן תעלומה. את מי בעצם מקדמים כאשר מקדמים את האיש הזה? לא ידוע, כי האיש בוחר לשתוק. אולי זה עוזר לאותם לפעילים לשכוח את האופן המתלהם בו התנהל מול התקשורת בעבר. מוטיב אסטרטגיית חתול בשק – הניסיון להכנס לשלטון בהתגנבות מתחת לגדרות התקשורת –עולה בקנה אחד עם מוטיב ההדחקה. את הסחורה הפגומה כולם מכירים אז מוטב להצניע אותה ולעטוף טוב טוב בשתיקה נושאת הוד. קל יותר להראות שקול וחכם מבלי לפתוח את הפה.
 
 
לא מובן איך יכול מישהו לחשוב שהאיש הזה יכול לתרום משהו למדינה. מה שכן ברור ומובן לחלוטין הוא מה שהמדינה יכולה לתרום לברק; הנה עוד מישהו שראשות הממשלה היא מקום עבודה מצוין בשבילו. מתברר שביקוש להרצאות בשכר של  30,000 ₪ להרצאה תקף רק שנה לאחר סיום העבודה בראשות הממשלה. כנראה שגם רשת הקשרים, שאפשרה לברק להשתכר אלפי דולרים כיועץ בתחומים בהם מעולם לא עסק ולא הבין דורשת רענון. אז אפשר להבין למה הוא רוצה לחזור. אבל מה איתנו? האם לא רע מספיק גם ככה שאנחנו צריכים עוד עז בממשלה?
 
 לקריאה נוספת

 מרב מיכאלי בניתוח מבריק של המועמדים
 

השארת תגובה