הפוליטיקה של הזהות

 

מהי הפוליטיקה מאחורי התגבשותה של הזהות המזרחית והזהות האשכנזית במרחב השיח הציבורי? לעיתים במקום לדון בתשובה אפשר להציג אותה:

כאשר האמן מאיר גל בעבודתו "תשעה מתוך ארבע מאות: המערב וכל השאר", מצולם אוחז בידו את תשעת העמודים הבודדים אשר מוקדשים להיסטוריה המזרחית בספר ההיסטוריה הקנוני של בתי הספר הממלכתיים בישראל, "תולדות העם היהודי בדורות האחרונים", הוא עונה על השאלה הזאת מבלי להזדקק למילה אחת. הבחירה בצילום מאפשרת לו לחשוף באלם את המנגון שכפה עליו ועל קהלים שלמים כאן "אלם" היסטורי ותרבותי.

זהות אישית מתגבשת, בין השאר, מתוך זיקה אל העבר האישי והמשפחתי. כמו אירים תחת שלטון קולוניאלי אנגלי שנאלצו ללמוד את השפה והתרבות האנגלית במקום את שפתם ומורשתם, כך גם אני מעולם לא למדתי על המורשת והתרבות של משפחתי. כמו באירלנד, גדלתי כאן חשופה למנגנוני חינוך שהורי, ילידי ישראל, נתנו בהם את אמונם – אבל הם בתמורה התכחשו להם ולמורשתם.

"תשעה מתוך ארבע מאות: המערב וכל השאר"

עבודתו של גל מצליחה להמחיש את מה שעדיין מוכחש על ידי אושיות הממסד. התרבות, היצירה וההיסטוריה של קהלים שלמים בישראל נדחקים ומדוכאים כאן באופן ממוסד.    

 

 

7 thoughts on “הפוליטיקה של הזהות

  1. המחשה של הכמותי.
    והכמות, ככל שהיא מיתרגמת לאיכות, עדיין אינה ממחישה את עומק האפלייה.
    עד ימינו אלה.
    כשאני עדה אישית ומלווה סיפור של אפליית אישה צעירה, בת הארץ ובת לעדה מזרחית, בתוככי צה"ל.
    טוב שיש אחותי שכן להיות גם אישה וגם מזרחית, זו כתובת קעקע כפולה.
    למרבה הבושה.

  2. "יהודי מזרחי" מלאכותית פחות מ"יהודי" סתם. סביהם של אותם "מזרחים" היו מגדירים עצמם כיהודים, כספרדים, כשייכים לקהילה מסוימת המוגדרת על-ידי עיר או ארץ (טריפוליטאים) ,מרוקאים). לא כ"מזרחים".

  3. מאיר גל לא מחדש ולא מתחדש כבר בא להקיא מהבכינות…אחד שלא נמצא כאן ולא מבין שעברנו הרבה מאז שהוא עזב…הלו..תתעורר!! אתה כבר לא רלוונטי

  4. ד.ט – אין ספק שהקטגוריה מזרחים, כמו הקטגוריה 'יהודים', הקטגוריה 'טריפוליטאים', וכל קטגוריה אחרת, היא קטגוריה מלאכותית. כי הרי קטגוריות לא נוצרות בשום דרך חוץ מאשר על ידי בני אדם.
    ואחרי שאמרנו את זה, העובדה שהן מלאכותיות לא הופכת אותן לאמיתיות פחות. עובדתית, מזרחיים מקבלים משכורת נמוכה יותר מאשכנזים – וזה לא משנה אם אתה טריפוליטאי או עיראקי. עובדתית, היסטוריה של מזרחים מסופרת הרבה פחות מאשר היסטוריה של אשכנזים – ואין טעם להשוות את ההיסטוריה של מרקש להיסטוריה של ורשה ואת זו של בגדד לזו של בודפסט, כי האפליות כאן (פחות או יותר) שוות.

    אז נכון שכשהם הגיעו לארץ, לא היה הרבה משותף בין יהודי בגדד לצנעה – לא יותר מאשר ביניהם לבין יהודי גליציה. אבל כאן בארץ, כחלק מהפרוייקט הציוני, הם כולם הפכו למזרחים, ועכשיו הם כאלה.

השארת תגובה