ממרדכי ואנונו לטלי פחימה וחזרה

שרה לחיאני, אמא של טלי פחימה היטיבה לתאר את הפרדוקס ביחסה של המדינה כלפי טלי פחימה על ידי יצירת ההשוואה המתבקשת ליחס אותו קיבל אלחנן טננבאום:

 

למה להוציא אותה בוגדת… להכפיש את שמה, להרוס לה את החיים ולפגוע במשפחתה. בואי רגע נבחן את פרשת טננבאום. האדם הזה הוא בושה למדינה. הוא איש צבא בכיר, מלח הארץ, נטוע עמוק במערכת הביטחונית שנסע למדינה עוינת. אני לא מדברת על ג'נין, שמבחינתי היא בתחום האחריות שלנו…. אז טננבאום נוסע למדינה עוינת וסוגר עסקאות פליליות תמורת בצע כסף עם ערבים. וכשהוא נמצא בשבי חיזבאללה, המדינה מונעת מידע אמיתי עליו ולא חושפת את פרצופו המביש ורוקמת עסקה ומשחררת אסירים פלסטינים עם דם על הידיים בשבילו. למה? כי הוא גבר אשכנזי? כי הוא כנראה היה מקורב לשרון או למישהו בלשכתו, והוא עוד בסוף יוצא מכל העניין ללא מאסר. בן אדם שיש יותר מחשד סביר שהוא מסר מידע לאויב. מה טלי עשתה לעומתו – באה מקרית גת, ממשפחה מזרחית, ללא קשרים עם האליטה הצבאית והשלטון?* (הדגשות שלי)

אלא שטננבאום כפי שציינה לחיאני הוא גבר אשכנזי המקורב לממסד. את האיש שיספק הבנה ליחס המחמיר אותו קיבלה טלי פחימה יש לבקש במקורות אחרים, שהשממה התרבותית, האפליה עדתית, השקיפות חברתית, העליבות והעוני משמשים להם רקע. כן, טלי פחימה היא הוורסיה הנשית של מרדכי ואנונו. שניהם באו משממת הפריפריה הישראלית, ממשפחות קשות יום ממוצא מזרחי. שניהם התחילו את דרכם כימנים קיצוניים ועברו מהפך שהוביל אותם בתהליך של חקירה ותהיה לצד השני של המתרס.

 

 

סיפורם של ואנונו ופחימה חושף את האופן שבו מדינת ישראל מתייחסת לבניה "הסוררים" ומחוסרי הגב. אין ספק שאילו טלי פחימה היתה ילדה צפונית משועממת היו הפגישות שלה מעבר לקו הירוק מתקבלות בנו נו נו גדול ואולי בעבודות קהילתיות או מאסר על תנאי. אלא שטלי לא רופדה, כפי שציינה אמא שלה בקשרים המתאימים. היא נאלצה ללמוד בגוף ראשון עד כמה חסרת רחמים יכולה המדינה להיות כאשר היא מרגישה שאיננה נאהבת. ואנונו, שפותה לחשוף את שהיה ידוע לכול והסכים בתמימות אין קץ נשפט בכל חומרת הדין. גזר דינו היה חמור מזה של רוצחים ואנסים, והוא שהה בכלא שמונה עשר שנה מהן 11 שנה בבידוד!

בשני המקרים חוסר המוכנות של המדינה להפגין ולו שמץ של רגישות ורחמים מחשיד אותה בפחד מפני ה"אחרים" שהיא עצמה יצרה; בניה ובנותיה הדחויים שהעונש המחמיר שקיבלו על סירובם לאמץ את דימוי המדינה כמקום טוב ומטיב לכלל תושביו יצר בסופו של דבר את תהליך החונכות שלהם כגיבורי על.

 

קריאה נוספת

 

"הכבוד האבוד של מרדכי ואנונו" – על סרטו של ניסים מוסק

 

* "להיות שם", כתבתה של ורד לי במוסף הארץ

7 thoughts on “ממרדכי ואנונו לטלי פחימה וחזרה

  1. הייתי מוסיפה כמה אשכנזים לרשימה, אבל לא אקלקל את הטיעון שהוא באופן בסיסי נכון. השאלה צריכה להיות מה קרה עם אלחנן טננבאום, ומכאן אולי נקבל גם תשובות לוענונו ופחימה ועוד כמה שקבורים חיים ואחרים שנעלמו בכלל. היתרון החלקי של הנפגעים הספרדים הוא משפחתם שלא זונחת אותם. זאת בניגוד מוחלט למקרים אשכנזיים דומים שבהם המשפחה היא חלק מן הממסד, ולא לטובת הנפגעים, כלומר המשפחה מוסרת את ה"אחר" לידי הממסד. לא אכנס לזה כאן, כי אין זה נושא הפוסט, אך כדאי לדייק.

    העובדה שהשניים בחיים צריכה להיות מודגשת כחלק חיובי בסאגה הנוראה הזו, ולהעצים את המזרחים במאבקם בממסד. אמא מרוקאית אחת שווה יותר מכסף, מנסיון אישי כואב אני אומרת את זה. ואין לזלזל בכוחה של אמא כזו, של וענונו (גם אחיו) או של טלי, לעמוד מול הרשעות של הממסד.

    תקראי את המקרים האלה בתוך ספר גדול יותר של מיני פרשות X
    בישראל ותגלי שלהיות ספרדי זה חסרון וגם יתרון, כמו בכל דבר. אולי נדפקים אבל חיים.

  2. אלחנן (לא "יוחנן") טננבאום מקבל יחס חם מהציבור הישראלי? על מה את מדברת? האדם נחשב בוגד או לפחות איש עלוב ומושחת בעיני רוב הישראלים. אם מישהו מקבל יחס חם (לא מהחברה, אבל בהחלט מהתקשורת הישראלית) זו טלי פחימה, והקישור שהבאת, לכתבה הלקקנית בצורה מביכה ב"הארץ" בדיוק מוכיח את זה.

    הטעון של "גבר אשכנזי" במיוחד מוזר. מי דאג לאשכנזי הזה, שאול מופז? דן חלוץ?

  3. המדינה מנעה פירסום אמיתי על טננבאום כשהיה בשבי כדי לא לחשוף את העובדה שיש לו מידע סודי ביותר. החשש שהוא ימסור מידע כזה אם ישאר בידי החיזבאללה הוא שגרם להחליף אותו תמורת כ"כ הרבה אסירים בטחוניים.

    הפרשיה שלו נחשבת בציבור ובממסד כחמורה ללא שום פרופורציה מזו של פחימה.

השארת תגובה