מערך למידה

הצעה לתוכנית חדשה:

נשים, יהדות וחברה

רקע

פערים חברתיים כלכליים ותרבותיים בחברה הישראלית: החברה הישראלית היא חברה שבה הפערים החברתיים הכלכליים והתרבותיים הולכים ומתרחבים עד כי הם מהווים איום על קיומה של חברה תקינה, שוויונית ומלוכדת. מבחינה כלכלית מתרחש בחברה הישראלית בעשורים האחרונים תהליך הפוך ומקביל: ואם מצד אחד, התוצר הלאומי הגולמי גדל בשנים 1975 1995 בשיעור של כ- 40%, הרי שמהצד האחר, אי-השוויון בתקופה זו גדל בשיעור כמעט דומה.

פערים על רקע עדתי: לא רק שהפערים אינם מצטמצמים אלא שקיימת חפיפה בין מעמד חברתי-כלכלי לבין שיוך אתני ועדתי. מחקרים מראים כי בתקופה הנדונה גדלו הפערים בהכנסות בקרב בני הדור השני (כולם ילידי הארץ), מזרחים (יוצאי ארצות אסיה ואפריקה) לבין אשכנזים (יוצאי אירופה וארה"ב) בשיעור של כ- 10%. הפערים בהשכלה, בתעסוקה ובבעלות על דיור לא הצטמצמו כלל.

 

אי-השוויון הינו פרובלמטי במיוחד באשר החלוקה הבלתי שוויונית נושאת אופי אתני. הפערים הכלכליים והתרבותיים מדאיגים לא רק מנקודת מבט מוסרית ואתית, אלא גם מנקודת מבט מעשית. אי-שוויון כזה מהווה הר געש ויש בו פוטנציאל לקונפליקטים ואנטגוניזם חברתי. מכאן שהוא בעל השלכות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות רבות משקל שכן קבוצות חברתיות בעל מאפיינים אתניים הינן בעלות סיכוי מוקטן להגיע למיצוי כושרן החברתי והכלכלי.

 

פערים על רקע מגדרי: ייצוגן של נשים בפוליטיקה הישראלית מאוד נמוך ולא משתנה לאורך זמן. גם בכלכלה הייצוג הנשי קטן באופן משמעותי מזה הגברי, ומספר הנשים שמועסקות בתפקידי ניהול קטן בהרבה ממספר הגברים בתפקידים דומים. ככול שקיימת התקדמות בהיררכיה, אחוז הנשים קטן. לדוגמא: בביה"ס יסודי 72% מהמועסקות הן נשים, בבית הספר העל יסודי 36% מהמנהלים הן נשים. המערכת המגדרית חוסמת את התקדמותם של נשים. במערכת הבריאות – אחוז הנשים העובדות הרבה יותר גבוה, אך ככל שמתקדמים לתפקידים הראשיים אנו רואים יותר גברים. כך למשל, אין מנהלת ביה"ח. למרות שהשתתפות הנשים בשוק השכר גבוהה, מרביתן מרוכזות בתפקידים היותר נמוכים, כאשר אחוז גבוה של נשים עובדות במשרה חלקית. מנגד, מעשי האלימות כנגד נשים שכיחים באופן ניכר מאשר מעשי אלימות נגד גברים. מצב זה מוביל ליאוש ניכר עדי כי 63% מניסיונות ההתאבדות הם של נשים.

אוכלוסיות שקופות: ניתן לסכם ולומר שישנן מספר אוכלוסיות "שקופות" בחברה הישראלית שאינן מגיעות לכלל מיצוי – אחת מהקבוצות העיקריות של אוכלוסיות אלו הן נשים המצויות בפריפריה.

 

 

ארגונים שפועלים בשטח: אחת התופעות החיוביות שהולכת וגדלה בעשורים האחרונים הינה תופעת הארגונים החברתיים הבאים לתת מענה לצרכים שונים של אוכלוסיות שונות. כאשר בוחנים את הארגונים העוסקים באוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית קשה למצוא ארגון העונה על פתרונן של בעיות חברתיות מתוך התייחסות המשלבת פרספקטיבה נשית-פמיניסטית, יהדות וחברה. כך שישנם ארגונים רבים הפועלים למען אוכלוסיות מנוחשלות מפרספקטיבה מגדרית כמו למשל, תנועת אחותי, הבאה לקדם נשים מקבוצות מוחלשות, או על רקע זהות אתניות כמו, הקשת הדמוקרטית המזרחית הנלחמת על זכויותיהם של מזרחים בחברה הישראלית. לצד ארגונים הפועלים לחיזוק משנה חברתית כמו המכללה החברתית כלכלית וארגונים הפועלים ליצירת וחיזוק קשר עם השורשים הדתיים כגון ארגון קולך ומכללת עלמא, בתי מדרש כמו בינת והמדרשה באורנים. למרות שחלק מהמפגשים המתקיימים במסגרת פורומים אלו נעשים מפרספקטיבה פמיניסטית אין אף ארגון הפועל מתוך התייחסות למסורתיות ומתוך הקשר מזרחי. מכאן שקהל של נשים מזרחיות, חלקן מצויות בפריפריה הגיאוגרפית, התרבותית והכלכלית אינן מקבלות כל התייחסות ואין מערך לימודים המשלב פרספקטיבה מזרחית ופמיניסטית.

 

רציונל: כדי להתמודד עם המצב הקשה של החברה הישראלית קבוצות רבות יכולות להפיק תועלת עצומה באמצעות כלים מארגז הכלים היהודי, הפמיניסטי והחברתי המאפשרים לחולל שינוי תודעתי. אנו מאמינות שנדרש שיח חדש המחבר בין הקצוות השסועים של החברה הישראלית וששיח זה צריך לצמוח מהמוקדים המוחלשים שבחברה: נשים המצויות בפריפריה הגיאוגרפית, הכלכלית והתרבותית של מדינת ישראל.

לא ניתן ליצור שינוי משמעותי בחברה הישראלית מבלי לקחת בחשבון את מחצית מהאוכלוסיה – הצד הנשי שבה, ומתוך התייחסות לנשים מקבוצות מוחלשות. התבוננות משותפת בתכנים יהודיים, חברתיים ופמיניסטיים מאפשרת ליצור שינוי תודעתי ומכאן להתחיל שינוי בעל משמעות בחברה הישראלית.

תוכנית זו למערך קורסים והשתלמויות בנושאי יהדות וחברה עונה על צורך דחוף זה. בכוחה לעניין, ללמד ולאתגר נערות ונשים רבות, להעצים אותן ולהשפיע על תפיסתן העצמית ועל חייהן באופן שמייצר שינוי חברתי כולל. התוכנית המופיעה בראשי פרקים להלן מיועדת לקבוצות לימוד והדרכה בפריפריה ובמרכז מתוך דגש על אוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית כגון: נשים אתיופיות, נשים מזרחיות ומתוך רצון ליצור העצמה ולפתח מודעות חברתית המתקיימת מתוך זיקה למסורת.

 

א.      יצירת מערכי לימוד מפורטים

§        בניית מערכי שיעור מעודכנים המשלבים בין תחומי יהדות וחברה.

§        בין הנושאים הנלמדים: 

          נשים ביהדות

          נשים במקרא ובמדרש

          נשים בחברה הישראלית

          נשים בתקשורת

          פמיניזם ליברלי ופמיניזם מזרחי

          מנהיגות נשים

          היסטוריוגרפיה נשית

 

ב.      יצירת סגל הוראה

§        ריכוז צוות הוראה שיתפרס במרכזים שונים בארץ

§        הכנת מערך הוראה והכשרת הצוות

§        קיום כנסים, ימי עיון ותצוגות בנושאים הנוגעים להיבטים שונים של פיתוח מקצועי של סגלי הוראה.

ג.       השתלמויות

§         קביעת חזון ועקרונות

§         תכנון ההשתלמויות תוך שיח משותף עם מומחי התחום ומורי המורים בזיקה לנושאי יהדות וחברה.      

§         נהול הידע (איסוף, ארגון והפצה) שנצבר במסגרות ההשתלמות השונות.

 

ד.      יצירת קבוצות למידה הדרכות

 

§        יצירת מפגשי למידה לנשים מקבוצות שונות באוכלוסיה: נשים מהפריפריה הכלכלית והגיאוגרפית ונשים בעלות תפקידים, נשים המתעניינות בנושא ועוד.

 

ה.     יצירת ספריה

 

§        יצירת ספריה המרכזת ספרים בנושאי פמיניזם, יהדות וחברה אשר תהווה מקור גידול וצמיחה לצוות המרצות והמרצים כמו גם לנשים מקבוצות הלמידה.

 

ו.        קיום הרצאות בנושאי יהדות, פמיניזם וחברה

 

§        יצירת ספריה המרכזת ספרים בנושאי פמיניזם, יהדות וחברה אשר תהווה מקור גידול וצמיחה לצוות המרצות והמרצים כמו גם לנשים מקבוצות הלמידה.

 

ז.       שיתוף פעולה עם ארגונים שפועלים בשטח

§        פעולה עם קהילות וארגונים קיימים מתוך שיתוף פעולה ודיאלוג מפרה המאפשר צמיחה משותפת.

 

ח.      קיום הרצאות בנושאי יהדות מפרספקטיבה פמיניסטית חברתית

 

§        קורסים למנהיגות נשים במקורות ובתקופה המודרנית

§        "זכר ונקבה ברא אותם" – תפיסה שוויונית במקורות

 

 

 

השארת תגובה