עורו האשכנזים

אחת מתופעות הלוואי המבורכות לעשייתם המתמשכת של ארגונים מזרחיים, דוגמת תנועת "אחותי" ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית", הפועלים לקידום הרב-תרבותיות בחברה הישראלית, היא התהליך שבו האשכנזים נחשפים כסקטור נוסף בחברה הישראלית, התר אחר זהותו האובדת. דוגמאות ליציאה זו של האשכנזיות מהארון ניתן לראות בסרטים, בספרים ובערבי שיח המתקיימים לאחרונה, שבהם צעירים ישראלים אשכנזים דנים בדרכים לחיזוק זהותם ומורשתם האשכנזית.
  
חשיבותה העיקרית של התופעה בכך שהיא חותרת נגד החטא הקדום, שנעוץ בבסיס הציונות: דהיינו, רעיון האחידות, כפי שהוא מגולם במושג "כור ההיתוך". המסלול השב ומגלה את שורשי העבר אינו אחיד עבור כולם. ההטבעה של קונספט האחידות בנפש הישראלית גבתה מחירים שונים מיוצאי התפוצות השונות, ששבו והתכנסו במדינה: כך שהיה זה בעיקר הציבור המזרחי שנאלץ להיפטר מנכסיו התרבותיים והמורשתיים, ולאמץ את ההיסטוריה האשכנזית ששוכתבה להיסטוריה כללית.
 
יחד עם זאת, גם האשכנזים ויתרו על היבטים מהותיים במורשתם, כאשר השליכו למדורה הקולקטיבית ערכים, מנהגים ומסורות של מאות בשנים, למען תחושת השתייכות לזהות הקולקטיבית שהכזיבה.
  
מחיר אובדנן של מורשות העבר הוא כבד, וניכר היטב בכל פינה של הישראליות: אם מתוך הרדידות המסתתרת מאחורי מעטה החברמניות, אם מתוך היעדר הסובלנות, הסולידריות והאנושיות, שמתמיהים בארץ בה תושביה הם בעיקרו של דבר אחים, ואם מתוך האלימות ששבה ומתגלה שוב ושוב בנדבכים שונים של החוויה הקיומית כאן, (בבתי ספר, בכבישי הארץ, בכנסת וכמובן, בהיבטים שונים בסכסוך המתמשך סביב.( כל אלו נוצרים במידה רבה מתוך הריק שיוצרת חברה, המבוססת על טשטוש זהויות הדת והמורשת של החברים בה.
 
מניע נוסף, התורם לתהליך חיזוק מורשת העבר, הוא הניכור שנושא עימו עידן הגלובליזציה. עידן שבו הזהות הולכת ונעשית צורך קיומי העומד מנגד לתהליך ההשכחה, הרידוד וההקטנה, שנובעים מתפיסת האדם כצרכן.
  
העובדה שלתהליך חשיפת תחלואי החברה הישראלית וההעצמה העצמית, שהחלו לכונן ארגונים מזרחיים, הצטרפו אשכנזים, שהחלו לפעול למען אישוש זהותם, תורמת לכך שהחברה הישראלית תתחזק מתוך הכרה ומתן כבוד לזהויות ולמגדרים השונים, החיים בתוכה. שהרי הצבעים, הניגונים והטעמים הייחודיים של המזרח – גם כשהוא מצוי במזרח-אירופה – הולמים את החיים בארץ, באשר הם מדרבנים שיח המתבסס על מקור, זהות, והיסטוריה.
  
כל אלו מאפשרים לאמץ גישה סלחנית לתכנים, המתנשאים והבלתי-סובלניים העולים מתוך השיח האשכנזי החדש, (שדוגמאות להם ניתן למצוא למשל בסרט,"האשכנזים" או בספרה של מרב רוזנטל-מרמורשטיין, "הנדון: אשכנזים). שכן, למרות אטימתו הראשונית, שיח זה חשוב ומהותי לתהליך הפיכת ישראל לחברה רב-תרבותית המכבדת את האחר והשונה.
 
פורסם לראשונה במעריב, דעות 29/1/06

2 thoughts on “עורו האשכנזים

  1. רק עכשיו ראיתי את תגובתך… אני לא יכולה לצטט מהסרט אבל בספר של רוזנטל מרמורשטיין תמצא למשל קביעות כגון, "מזרחים מייחסים לאשכנזים אכזריות ברוטלית… ואינם משלמים שום מחיר, לא כלכלי ולא חברתי, אשכנזים לעומת זאת משלמים בדרך כלל מחיר כבד על דברים הרבה פחות חמורים".
    או "המזרחי המצטייר מעבודותיהם של שוחט ועמיתיה אינו אלא ברייה מהזן שמדעי חברה מכנים גולם תרבותי".

השארת תגובה