גרעין אמת: ואנונו מדבר

מחר יום שישי, ה-4/9/15, יוקרן ראיון עם "מרגל האטום" מרדכי ואנונו עם דני קושמרו באולפן שישי של הערוץ השני. מדובר בראיון חשוב לא רק בגלל שהוא מציג את מי שנלחם כדי להפוך את הגרעין בישראל לנושא מדובר ומפוקח יותר, אלא בגלל שואנונו מהווה שיקוף חשוב למחיר של הגזענות הסמויה בחברה בישראל. הוא מציג את מה שהממסד מבקש לעתים לשכוח: את העובדה שלריבוד חברתי – פערים בין עשירים לעניים, ויחסים בלתי שוויוניים על בסיס עדתי – יש מחיר, שיכול לבוא לידי ביטוי בהליכה כנגד הערכים המרכזיים שמבקשת המדינה להשתית.

לסוגיית המשמעות של הזהות האתנית בהקשרו של ואנונו, התוודעתי באמצעות סרטו המרתק של ניסים מוסק "מי אתה מרדכי ואנונו?" (2006). בסרט מציג מוסק את סיפור חייו הפרטי של ואנונו, לאורך שבע עשרה שנים, באופן הלוכד את ההיבט הפוליטי-אנושי המתקיים מעבר לסוגיית חשיבות שקיפות קיומו של הכור, ומידת הלגיטימיות שבחטיפתו של מי שהעז לחשוף אותו.

באמצעות הסרט ניתן להתוודע לנאיביות והיאוש שבדמותו של ואנונו ולהבין את האופן בו חיים במרחב ציבורי לוקה בחסר עלולים להוביל למרד כולל – במקרה של ואנונו הדבר התבטא בירידה מהארץ, בהתנצרות ובפרסום תמונות אותן צילם שנתיים קודם לכן, באקט שניתן להתייחס אליו כבעל סממנים התאבדותיים.

יש לקוות שקושמרו, שכמו ואנונו גדל בשיכון בבאר שבע, יתייחס לסוגיית המשמעות של החיים בעוני כטריגר משמעותי בסיפור חייו של הגיבור האפל. אולם, מלבד סוגיית המעמד, היבט משמעותי להבנת דמותו מהווה סוגיית הזהות המזרחית – וההבנה שהאנטי הישראלי הוא תוצר של בית טיפוח שאכזב, של חברה שמדברת בשני קולות ושיש בה גזענות סמויה אך מורגשת היטב ביחס ליוצאי ארצות האסלאם הגרים בה. מתוך הסרט עלה שהחיים ב"ישראל השנייה" זו שמתקיימת בעוני, זו שבניה ובנותיה אינם זוכים במקרים רבים ליחס שוויוני ומכבד הוביל את ואנונו לאנטי-חברתי כולל, שהתבטא בחוסר הזדהות עם המקום בו צמח, ובקשה להזדהות עם מקורות הפועלים כנגד ישראל.

ואנונו אומנם שילם מחיר יקר מאוד – שכלל עונש מאסר של שמונה עשרה שנים בכלא הישראלי, שאחת עשרה מהן ריצה בתנאי בידוד מוחלט, שמעטים יוצאים ממנו שפויים בדעתם. כל זאת, על פעולתו להגיד בקול רם את מה שניתן להתייחס אליו כ"סוד" שהיה גלוי – במידה זו או אחרת – לכל. לצד זאת, הוא זכה בסופו של דבר בתהילה רבה ונחשב סוג של גיבור במקומות רבים מחוץ לגבולות ישראל.

הפרסום וההכרה להם זכה ואנונו מדגימים מצב אבסורדי של מי שהצליח להשיב את תחושת הכבוד האבוד ולזכות בתהילה בינלאומית, רק לאחר שמרד ובעט בכל מה שגדל עליו והאמין בו.

יהיה מעניין לצפות בראיון אתו ולהתבונן במקום בו הוא נמצא היום, אחרי כשלושים שנה.

4 thoughts on “גרעין אמת: ואנונו מדבר

  1. "… ובקשה להזדהות עם מקורות הפועלים כנגד ישראל".

    באופן אירוני, הפנמת כאן את התיוג של ואנונו כבוגד. באת להעניק לו במה ומקולך דיבר הממסד.

    ואנונו לא בגד. לא פנה לארץ אויב ולא הביא למותו של אף אזרח ישראלי (מה שלא ניתן לומר על רוב מנהיגי המדינה). הוא מסר חומר מסווג לעיתון בריטי מתוך מחשבה – מוצדקת למדי – שהוצאתה לאור של תכנית הגרעין הישראלית תתרום לריסון האלימות באיזור ולא לליבויה. כך גם ישראל טוענת לגבי אירן – הוצאה לאור של תכניות הגרעין היא צעד לשלום, לא למלחמה.

    ואנונו פעל למען אזרחי ישראל. הוא לא הזדהה עם שום גורם שפועל נגד ישראל. ובאמת, 30 שנה אחרי, כדאי אולי לשנות את הרטוריקה ששם בפינו הממסד כלפיו.

    1. גדי, נראה לי שלא לחלוטין הבנת את כוונתי. לא התייחסתי לואנונו כאל בוגד, אלא כמי שבחר להזדהות עם מקורות הנחשבים-אנטי ישראליים. זו אינה בהכרח בגידה.
      חוסר ההזדהות עם ישראל אליו כיוונתי, אינו נובע בהכרח רק באקט של פרסום תמונות הכור אלא בבחירה במערך כולל של חיים: הירידה מן הארץ, הבקשה לתחושת שייכות בקרב קהילה רחוקה מאוד מהישראליות, ההתנצרות.

  2. "הנחשבים אנטי-ישראליים". יחי ההבדל. כתבת "הפועלים נגד ישראל", והפשט אומר שכך גם את חושבת.

    חוסר ההזדהות ברור וידוע, לא חלקתי עליו. אבל גם חוסר הזדהות עם המדינה איננו עבירה או בגידה. ויש הבדל בין חוסר הזדהות עם ישראל לבין הזדהות עם אויביה. ואנונו אפילו לא הזדהה עם אויביה, אלא אם כן את מחשיבה את כל אוכלוסית אוסטרליה וכל העולם הנוצרי כאויבי ישראל.

  3. נכון, חוסר ההזדהות אינו עבירה או בגידה – להפך זהו תוצר מובן באופן מסוים לחיים במדינה שלא השכילה לטפח באופן שווה את קבוצות האוכלוסייה השונות החיות בה.
    לבטל את הרצון של ואנונו לפעול "כנגד" המדינה זה לבטל את העשייה שלו, ואת המקום שבו הוא עצמו חש בחזקת נבגד ומרומה על ידי הארץ בה נולד.

השאר תגובה