הצלחתן של נשות אמונה בבגצ בתביעה למנות נשים בוועדה למינוי דיינים, מלמד שהחוק והמשפט יכולים להתוות דרך. יש לקוות לפיכך שהצעת תיקון לחוק העונשין של חבר הכנסת בוזי הרצוג – "איסור הדרת נשים במרחב הציבורי" – לפיה הדרה של נשים במרחב הציבורי תגרור קנס ואף מאסר תתקבל.
המשך קריאה »
אחת הטענות של העיתונאי ג'ושוע פרייגר, המתנגד לשילובו של הכותב בטקסט עיתונאי מעלה שאלות הנוגעות בקשר בין האישי לפוליטי. האם חובה לשמר את הנקודות הנסתרות של טקסט המותירות את הכותב/ת ואת תהליך הכתיבה מחוץ לשורות?
"רוח מזרחית עזה" לא עלה כבלוג לרשת מקצף הגלים ולא נולד מהים. הרשימות בבלוג זה – שחלקם התפרסמו במקביל בספרים, כתבי עט, עיתונות כתובה ומגזינים אלקטרוניים, נכתבו על ידי מתוך הפוליטיקה של הזהויות, החוויות והמקומות מהם אני מגיעה.
היבטים מגדריים, חברתיים והבניות סמויות בסרטי קולנוע (חלק ניכר מהסרטים נותחו בהיותו מבקרת הקולנוע של אתר בננות)
יש ביטוי זן עתיק שאומר "אם תפגשו את הבודהה בדרך הרגו אותו". הרעיון מאחורי האימרה הזאת שכל אחת ואחד צריכים להיות מורי הדרך והדמויות המרכזיות בחיים שלהם. ברצוני לשנות את המימרה הזאת, ולומר אם תפגשו את הבודהה בדרך — וההתייחסות כאן אל הבודהה היא כאל כל אחת ואחד שיכולים לשמש מורי דרך לחיים — קחו ממנו או ממנה השראה.
שמאל שוויוני חדש?
בהיבט נרחב יותר, גלאון בראשות מרצ מסמנת לא רק שינוי פנים מפלגתי אלא יכולה לסמן שינוי מבורך וכולל יותר בחברה הישראלית – מחברה השייכת לקבוצת המדינות עם מיעוט זעום של ייצוג נשי בפוליטיקה, למדינה עם נשים בעמדות מנהיגות: שלי יחימוביץ בראשות העבודה, זהבה גלאון בראשות מרצ, מסמנות יכולת אפשרית של השמאל לשכתב את עצמו מכתב באופן מוצלח יותר. לאלו יש לקוות שתצטרפנה מנהיגות שטח שיצליחו לעשות מה שעשתה דפני ליף ולסחוף את ההמונים לסדר יום חברתי חדש.
פרופסור שלמה מעוז דומה למי שמכריז שהמלך הוא עירום. או יותר מדויק, במקרה של ישראל שהמלך/ההגמוניה אשכנזי/ת. הכרזה כגון זאת של מה שגלוי לעין, אך נותר בגדר מוכחש אינה דבר של מה בכך. ישראל היא חברה גזענית שאינה מודעת לגזענות שבה, דבר שהופך אותה מסוכנת לכלל תושביה: אלא הסובלים מהגזענות הסמויה מבלי להיות מודעים לה, ואלו שמפעילים את הגזענות הלטנטית תוך התכחשות מתמדת לעובדת קיומה.
ביום שישי האחרון גויסה הפרקטיקה כאמצעי מחאה כנגד הדרת נשים בבית שמש. אירוע המחאה אורגן על ידי ארבע פעילות חברתיות – מירי שלם, אורנה נחמני, אתי בן עמי וברנדה גנות. בהתייחס להתגברות ההדרה החמורה במחוזותינו, ולעובדה שבית שמש הפכה בית לביזוי והדרת נשים, הריקוד הנשי במרחב המשותף ביקש להמחיש את הזכות הנשית לנכס את המרחב הציבורי ולקחת בו חלק. מדובר באירוע קולקטיבי פרו-אקטיבי, שזכה לכמות נכבדה ביותר של צפיות ביוטיוב, ומייצר אמירה ברורה לזכותן של נשים ליחס מכבד ושווה במרחב העירוני.
יום עיון שיתקיים ביום שני הקרוב 9/1/12 במכללה האקדמית, תל אביב יפו יעסוק בהיבט השלילי המתגלם בתופעת ההטרדה המינית ובהיבט החיובי המתגלם ביכולת לטפל בבעיות חברתיות באמצעות הרשת. כמו כן תבחנה הסוגיות החברתיות, הכלכליות, האתיות והמשפטיות המתעוררות כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים שמאפיינים את חיינו כיום בכלל, ואת עולם העבודה, בפרט.